הקשר בין נזירות, תומאס הכופר הנוצרי, ואלדד ומידד מפרשת השבוע
עודכן: 12 באוג׳ 2021
אני ממליצה להאזין להרצאתי ולהספיק ולהגיע לתערוכה "על כופרים ועולי רגל" בגלריה הראל ביפו , ימים ספורים לפני שהתערוכה נסגרת!
אני מזמינה לצפות בהרצאתי על תומאס -הכופר אשר כדאי להאזין לו...:
https://katzr.net/4440e0
ממסד ומחאה
למדנו מההיסטוריה שתנועות מחאה הופכות למימסד, ולאחר זמן (ולרוב לאחר הסתאבות) קמה תנועת מחאה חדשה, אשר היא בתורה מתמסדת, מסתאבת ומולידה תנועת מחאה חדשה.
ישוע בעצמו, במסריו ובהתנהגותו, מחה כנגד צווי הממסד. מדעת או שלא מדעת, הקים תנועת מחאה מול מוסדות חברתיים ודתיים בני זמנו. שלוש מאות שנים אחריו, כאשר הפכה האמונה בישוע לדת ולממסד, מהר מאד קמו אינדיבידואלים שהיו להם השגות וקמו תנועות מחאה. ככל שניסתה הכנסייה לדכא ולחנוק את האינדיבידואליזם החתרני, תמיד שבו ועלו מתהומות החברה והנפש אלו שבקשו "לטהר" ולפעול מעבר ל"טבלת האסור ומותר". חלקם נודו והושמדו וחלקם התקבלו והפכו למופת.
קחו למשל את הנזיר הראשון, אנטוניוס הגדול ממצרים, אשר במאה הרביעית יצא נגד כל הנורמות החברתיות. הוא עזב את כפר מגוריו, פיזר את רכוש המשפחה, בחר חיי ניתוק מכלל המין האנושי. הבסיס המקראי שהצדיק חיי אנרכיזם שכזה היו הדמויות של אליהו הנביא וישוע. תנועת הנזירות בעקבותיהם של אליהו, ישוע ואנטוניוס - קראה תגר על תפישות היסוד של חברה: משפחה, רכוש, ציות לשלטון.
חברה יכולה לסבול דמויות שוליים אם הן בודדות ואם אינן כריזמטיות ומושכות תלמידים. "המשוגע של הכפר" הוא דמות נוכחת בחברה של ימי הביניים.
אלא שבמהלך סוציולוגי מרתק, הסכים השלטון הנוצרי לקבל את החריגים האנרכיסטים הללו, ואפילו יצר עבור מסגרת שתתקיים לצד החברה הנורמטיבית ללא איום או חיכוך. הנזירות הפכה לממסד באמצעות המנזרים הכפופים לבישוף או לראש מסדר הכפוף לממסד הכנסייתי.
המחאה הפכה לממסד. הנזירות "נכלאה" במוסדות מאורגנים, תחת פיקוח כנסייתי.
ואז עוד שלב: לעיתים מנזר או מסדר הפכו עשירים, חזקים, דעתנים ואולי אפילו מסואבים - ואז קם מי ששואף לטהר ולנקות את הממסד. תחת אפו של המסדר - מתארגנת מחאתם של נזירים המקימים מסדר מתחרה. מתחרה על שמירת חיי הנזירות כמופת של צניעות, ענווה, סגפנות...
ניתן להדגים את הדפוס של מחאה והתמסדות במקרים שונים בתולדות מסדרי הנזירות - כאשר נזיר אחד מוחה כנגד התנועה ממנה יצא!
מקרה קלאסי הוא סיפורו של המסדר הבנדיקטיני. ממסדר ותיק ובעל מוניטין זה, צמח כעבור 500 שנים מסדר חדש בשם ארוך למדי - הציסטרציאנזים, ובלטינית - Ordo Cisterciensis.
השם המוזר קשור למקום בו החלו בצרפת, Citeaux בבורגונדי, בשנת 1098.
הנזיר המפורסם ביותר ממסדר זה היה התאולוג, המיסטיקן והקדוש המפורסם ברנרד מקלרוו מהמאה ה - 12 (תחפשו את הפסל שלו במנזר לטרון בביקור הבא!).
במסדר החדש, שבו היה חבר הקדוש ברנרד, חיו על פי אותו התקנון המפורסם מהמאה השישית אשר כתב בנדיקטוס, אבל לפי קריאה אחרת, מחמירה יותר ועם דגשים שונים. נזירי Citeaux מחו כנגד החיים הקלים והנוחים מדי של המסדר הבנדיקטיני!
במאה ה - 17 היו נזירים מאותו מסדר מחודש, שחשו שהמסדר שוב נהיה מסואב עם הזמן... ויצרו רפורמה חדשה: המסדר הטרפיסטי (הפעם על שם מנזר La Grande Trappe בSoligny-la-Trappe, Orne).
נזירי לטרון, הידועים באופן עממי בשם "מנזר השתקנים", חיים גם הם לפי הרגולה של בנדיקטוס, אבל מפרשים אותה וחיים אותה באופן מחמיר יותר.
השם המדויק של המסדר הטרפיסטי הוא Ordo Cisterciensis Strictioris Observantiae, כלומר המסדר של הציסטרציאנזים המשגיחים בחומרה (על התקנון).
נזיר טרפיסטי מימין, נזירה בנדיקטינית משמאל. שניהם חיים על פי הרגולה הבנדיקטינית, אבל קצת אחרת