חיפוש

פנטקוסט: סיפור של ריבוי לשונות, ושבועות: סיפור של חסד. איך הצליח שזכיתי גם מזה וגם מזה?

עודכן ב: יונ 23

הצליח לי לחבר בין חסד וריבוי לשונות בתקופות הקורונה... בזכות רוח ההתנדבות של מורי דרך שנענו לקריאתי – ותרגמו מאמרים שלי ללשונות רבות.  אז הנה כמה מילים על חסד, על ריבוי לשונות ועל הזכות שנפלה בחלקי לפרסם השבוע תריסר מאמרים שלי בשפות שאינן עברית.

המתרגמים רבקה גלנטה, עזיז בנא, ריקי גרינוואלד ואינגריד ואלן תרגמו, ואיריס אסאו וגבריאל בן טסגל שמו כתוביות לסרטים של לימוד הנצרות למורי דרך (איריס שמה כתוביות בעברית לטובת כבדי שמיעה).  

מסיבה זו תקבלו בקרוב הודעות על פרסומים באטלקית, בערבית ובספרדית

אני את מתנת החג שלי כבר קבלתי – בגדול – ועל כך תודתי הגדולה לכל המתרגמים המתנדבים.

מימין לשמאל: עזיז בנא, רבקה גלנטה, ריקי גרינוואלד.


 לכל הקוראים שלי - אשמח אם תעבירו את הפרסומים שלי שתורמו לדוברי השפות השונות

לאיטלקית - https://www.yiscaharani.com/it

לערבית - https://www.yiscaharani.com/ar

לספרדית -https://www.yiscaharani.com/es

ואשמח למתנדבים נוספים לשפות נוספות (למי שיש עוד זמן, עכשיו כשחוזרים לשגרה).


פנטקוסט: סיפור של ריבוי לשונות

כך כתוב בספר מעשי השליחים פרק ב':

ב בְּיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת הָיוּ כֻּלָּם יַחְדָּיו. 2 פִּתְאוֹם הָיָה קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, כְּקוֹל מַשַּׁב רוּחַ עַזָּה, וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בּוֹ. 3 אָז הוֹפִיעוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת כְּלַהֲבוֹת אֵשׁ, שֶׁהִתְפַּזְּרוּ וְנָחוּ אַחַת אַחַת עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם. 4 וְכֻלָּם נִמְלְאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת כְּפִי שֶׁנָּתְנָה לָהֶם הָרוּחַ לְדַבֵּר.

הטקטס ממשיך לתאר את הגאוגרפיה של השפות – מתחיל במזרח (פרס /"פרתים ומדים") ומגיע למערב (יוון ורומא). השפות שדוברו שם – היו בחלקן שפות שמיות, ואחרות ממוצא סנסקריטי ועוד. באותה הרשימה, של השפות שדוברו שם בהר ציון, לפני אלפיים שנים, הייתה נוכחת גם השפה הערבית:

וְאֵיךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שׁוֹמֵעַ בִּשְׂפַת מוֹלַדְתּוֹ? 9 פַּרְתִּים אֲנַחְנוּ וּמָדִים, עֵילָמִים וְתוֹשָׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם, תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה וְקַפָּדוֹקְיָה וּפוֹנְטוֹס וְאַסְיָה, 10 פְרִיגְיָה וְפַּמְפִילְיָה, מִצְרַיִם וּמְחוֹזוֹת לוּב הַסְּמוּכִים לְקִירֶנְיָה, תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא הַמִּתְגּוֹרְרִים כָּאן, 11 יְהוּדִים וְגֵרִים, כְּרֵתִיִּים וְעַרְבִים - וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵינוּ אֶת גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים!"

הערבים גאים להגיד שהשפה הערבית מוזכרת בברית החדשה ונוכחת כבר מראשית הנצרות.

מאחר ופנטקוסט הוא "חג הולדת הכנסייה", ניתן לאמר שהנצרות הדוברת ערבית החלה את דרכה בירושלים, ביום ש- "נולדה הכנסייה". אז עד כאן לגבי נוכחות הערבית בברית החדשה (משמח כפליים מבחינתי שיש מעתה תרגומים לערבית למאמרים שלי על נצרות בכלל ועל פנטקוסט בפרט).

לצורך חגיגת פרסומי המאמרים שלי בריבוי לשונות, אני רוצה לטעון שגם דברו אטלקית במעמד פנטקוסט שבהר ציון... טוב, לא בדיוק אטלקית, אבל דברו לטינית! כי כך כתוב:

 וְאֵיךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שׁוֹמֵעַ בִּשְׂפַת מוֹלַדְתּוֹ... תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא... וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵינוּ. 

ברומא, כידוע, דברו לטינית (שהיא האם של השפה האטלקית), ולכן אנשי רומא שהיו בסביבה האזינו וידעו לזהות שאחת מהשפות המדוברות היא לא אחרת מאשר - לטינית. למעשה הנוכחות של לטינית בארץ - איננה  מפתיעה, כי מצוין באוונגליון יוחנן שעל הצלב של ישוע היה כתוב כתב אשמתו  בעברית, ביוונית ובלטינית

עכשיו רק חסרה לי ספרדית שם, בפנטקוסט, על פי כתבי הקודש. זה מצער אותי כי המאמרים שלי תורגמו לערבית, לאיטלקית וגם לספרדית...   אבל אם אתעקש – אצליח למצוא הוכחה שגם ספרדית דברו שם. אני משוכנעת שהצליינים מדרום אמריקה וספרד יתמכו בכך... אפשר לעשות שמיניות באוויר, כמו במקרה הבא:

הנה המקרה של השפה הארמנית, שאיננה מוזכרת בטקסט של ספר מעשי השליחים אבל כבר פרשן בשם טרטוליאנוס, במאה השלישית לספירה, טוען שיש טעות בטקסט (!) ובמקום "יהודה" צריך להיות כתוב "ארמניה". תשפטו בעצמכם לפי הרצף הגאוגרפי המופיע כאן:

פַּרְתִּים אֲנַחְנוּ וּמָדִים, עֵילָמִים וְתוֹשָׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם, תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה וְקַפָּדוֹקְיָה וּפוֹנְטוֹס וְאַסְיָה, 10 פְרִיגְיָה וְפַּמְפִילְיָה, מִצְרַיִם וּמְחוֹזוֹת לוּב הַסְּמוּכִים לְקִירֶנְיָה, תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא

מה פתאום מופיע יהודה בין ארם נהרים לקפדוקיה?! האם לא יותר הגיוני לשים את ארמניה?

פַּרְתִּים אֲנַחְנוּ וּמָדִים, עֵילָמִים וְתוֹשָׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם, תּוֹשָׁבֵי ארמניה וְקַפָּדוֹקְיָה וּפוֹנְטוֹס וְאַסְיָה, 10 פְרִיגְיָה וְפַּמְפִילְיָה, מִצְרַיִם וּמְחוֹזוֹת לוּב הַסְּמוּכִים לְקִירֶנְיָה, תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא

לפיכך היו שסברו, כבר במאות הראשונות לספירה, שהשפה אשר דוברה, בין היתר, בפנטקוסט בהר ציון – הייתה הארמנית. 


שבועות: סיפור של חסד

בהר האושר אשר צופה על אזור הפעילות של ישוע בגליל, ישנו המתחם היפהפה של הנזירות האטלקיות ובמרכזו כנסיית ה'אשרי' (באטיטוד). על הרצפה שנעשתה ב- 1983 מחוץ לכנסייה, יש עשרות מדליונים עם דמויות. בעקבות מסורת הפסיפסים הרומית – ביזנטית, יצר האומן ( Vasco Nassori) מערך של דמויות המשובצות בתוך מסגרת של ענפי גפן (בשפה מקצועית: "שריגים מאוכלסים").

 הרבה סמלים נוצריים ומשמעויות נוצריות יש ברצפה האומנותית הזו: 

* הגפן היא סמל בתנ"ך ובברית החדשה לשפע, בשורה, משיח. 

* המדליונים המופיעים בשלשות – ובכך מזכירים את השילוש הקדוש. 

* הדמויות  שבתוך המדליונים מזכירות שיש מודלים לחיקוי מדמויות כתבי הקודש ומקדושי הכנסייה.

* הנושאים המוצגים בסדרות המדליונים – הם התכונות הטובות שאלהים מבקש מן האדם.

הפעם בחרתי, ברוח התקופה, שלישית מדליונים עם  נושא החסד. הדמויות המבטאות את החסד הן

- מרים אם ישוע,

קדוש אטלקי בשם ג'וזפה בנדטו קוטולנגו  ו - 

רות המואביה


הנושא של השלישייה מוצג במדליון של מרים  -    MISERICORDIA רחמים.

המילה מורכבת משתיים:  MISERERI = לרחם  והמילה COR שפירושה לב.

מרים נקראת MATER MISERICORDIA  - אם הרחמים, ואכן מחזיקה בחיקה באופן חומל ואוהב את בנה. למעשה היא יושבת כמו בפיסול קלאסי – כפרסוניפיקציה של הרחמים: אישה גדולה, על כסא איתן. כל כולה  ההתממשות של הרחמים.

בהקשר זה, רות היא הנשכרת מהרחמים, היא כמו ישוע שבחיק – זוכה לחיים בזכות המושג ובזכות היישום של ערך הרחמים. בפסיפס כאן היא מלקטת שבלים בשדות בית לחם, זוכה ברחמים ובחיים בזכות חוקי התורה בכלל והתנהגותו של בועז בפרט.


אפשר להשוות את המושג

MISERICORDIA  - עם מושג אחר ברצפה שבתוך הכנסייה של הר האושר

יש פסיפסים המציגים את שבע המעלות / התכונות הטובות הראויות שתהיינה לכל אדם. המעלה הנקראת

CHARITAS

שפירושה 'חסד',  היא הקרובה ביותר במשמעות ל- MISERICORDIA, ועל כן הדימוי הוא של לב.





ומיהו הקדוש שזכה להצטרף לשתי הנשים המפורסמות הללו? Giuseppe Benedetto Cottolengo או כפי שמופיע במדליון בצורה הלטינית - Joseph Benedictus Cottolengo - אשר נולד באטליה ב 1786, אח בכור ל- 12 אחים. הוא הצטרף לפרנציסקנים והיה לכהן דת. ביום מן הימים, כאשר ראה לנגד עיניו חולת שחפת הגוססת בעת לידה, משום שלא הסכימו להכניסה לבית החולים, ואת יתומיה שנותרו בוכים ונטושים – הפך את ביתו לבית חולים.  לאורך חייו הקים מוסדות רבים של טיפול בחולים מסוגים שונים, ולימים נהייה ארגון שהפך בינלאומי בשם "הבית הקטן של ההשגחה האלוהית"  (Little House of Divine Providence ). קוטולנגו מת ב- 1846 ודמותו השאירה רושם גדול, של איש חסדים. טבעי שבהר האושר השייך לפרנציסקנים מאיטליה – יבחרו בו כמופת לאותו ערך מקראי וכלל אנושי של MISERICORDIA.


סיכום

יש קשרים רבים בין סיפורי חג השבועות וחג הפנטקוסט. על כך בהרצאה מיוחדת שנערכה במסגרת תיקון שבועות במוזאון מגדל דוד. כולכם מוזמנים להאזין לה:



עבורי חג השבועות הזה הוא השקה של פרוייקט תרגומים – חיבור של התנדבות (חסד) וריבוי לשונות.

וכל זאת דווקא בזכות תקופת הקורונה... כמו נעמי: הריקנות הפכה לריבוי. 

תודה למתרגמים המתנדבים שלי וברכות לחגי שבועות ופנטקוסט טובים ושמחים לכולם!