בשם שמיים, כל כך קל להצית אש, וכל כך קשה לכבות. אז בבקשה, השתדלו להנמיך את הלהבות!!!

הלב נחמץ כאשר רואים שריפה מכלה את הבריאה. מכאיב לחשוב על החיות שנלכדו במַאֲכֹלֶת אֵשׁ. והקשה מכל – עד כדי עווית של כאב, אשר מתוך הזדהות אוחזת בנו - לנוכח קרבנות אדם, ואפילו אם הם אנשי סדום הנאכלים בלהבות של זעם האל.

ברוך השם שהפעם, הַכְּוִיּוֹת, כְּמָשָׁל, הן בדרגה ראשונה ושניה ולא בדרגה שלישית.

שמונה שעות השתוללה האש בהר התבור (יולי 2019) עד שֶׁכֻּבְּתָה, בין יום שישי לשבת, וגם אחרי, עוד המשיכו ביום השביעי הכבאים במלאכתם, וערכו לה (לאש) - וידוא הריגה.

הודעה נשלחה לעתונות מטעם הקוסטודיה הפרנציסקנית, המחזיקה והאחראית באתר הקדוש של ההשתנות על הר תבור, ואשר נזיריה הם אלה שהיו כמעט בסכנת חיים ופונו מהמקום. מה עושה העתונות עם הודעות? זה תלוי בעיתונאי, וההודעה של "הארץ" באנגלית, נשאה את הכותרת הבאה: Vatican Accuses Israel of Risking Monks' Lives in Fire , ובעברית: "הותיקן מאשים את ישראל בסיכון חיי נזירים".

גם בלעדי כותרת קשה זו, תגובתה של הקוסטודיה יצרה הד זועם ברשת. הנה מבחר תגובות לפוסט שפרסמה חנה בנדקובסקי:

1."שקר וכזב!! זו הפטריארכיה שמקשה על שיפור התשתיות במקום!!"

2. "האם חנות המזכרות של המנזר וחדר האוכל שמאכיל תיירים בתשלום, משלמים מע'"מ ומס הכנסה? הכנסיות מעלימות מיסים והרשויות בד"כ מתעלמות מכך. צריך להסתכל על שני הצדדים של המטבע".

3. "מה עם כל השקרים שמפיצים הקתולים [בחסות הערבים] נגד ישראל???"

4. "ישראל אשמה שהיא נותנת לכנסיות להתקיים ללא שמשלמים מיסים"

5. "חוסר הגינות לדרוש שירותים מהמדינה ובו בזמן לסרב לשלם את המיסים תמורת אותם השירותים. ולאחר מכן, כדי להוסיף חטא על פשע, לקונן על יחס מפלה ממדינת היהודים, ובכך להפיץ אנטישמיות בעולם, כאילו כלום לא קרה מאז ותיקן שתיים."

6. " זה בהחלט אינטרס של המדינה לעודד תיירות, אבל אני לא מתרגש מדמעות התנין על הפליה שלא רק שהיא לא קיימת, הם מקבלים תנאים יותר טובים בהשוואה לבעל עסק יהודי."

7."הוותיקן באמת חושבים שאתרי דת שלהם צריכים להיות ממומנים ע"י ממשלת ישראל היהודית? ברור שהם אחראיים למבנים שלהם"

8. "אנטישמיים!"

אז רבותי – בואו נוריד את הלהבות.

ראשית נצא לבדיקה: האם הותיקן הוציא הודעה לעתונות? חיפשתי, חיפשתי, ובסוף פניתי ישירות לנציגות הוותיקן. לא טעיתי, אין מה לחפש. כי חד משמעית - "לא", הותיקן לא פרסם דבר בעניין. מישהו בלבל בין הקוסטודיה לותיקן, ובין ההודעה במלואה למשפט הקטלני הזה.

באשר לתוכן ההודעה מטעם הקוסטודיה, הרי היא לפניכם ככתבה וכלשונה:

"משעות הערב מתחוללת שריפת ענק בהר תבור בצמוד לכנסיית ההשתנות של המסדר הפרנציסקני, אשר הינה אחד המקומות הקדושים ביותר לנצרות. הנזירים החיים על ההר פונו מיידית בשלל חשש ממשי לחייהם.

את ההר הקדוש והכנסייה בראשו פוקדים מדי שנה מאות אלפי צליינים נוצרים ותיירים מכל רחבי תבל, בנוסף לאלפי ישראלים הופקדים אותו מדי סוף שבוע, כדי לבלות בטבע וליהנות מיופיו.

למרבה הצער, ההר, על אף קדושתו, חשיבותו ומספרם העצום של המבקרים בו, מצוי במצב קשה מבחינת תשתיות בסיסיות כבר שנים רבות, כלשמעשה ההר מנותק מאספקת מים סדירה.

הסכנה שנגרמה הלילה לנזירים היא תוצאה ישירה של הזנחה של המדינה בכל הנוגע לתשתיות הבסיסיות בהר תבור. כבר שנים שהכנסיות הנוצריות מתריעות לרשויות המדינה על המחדל ומבקשות מגורמי הממשל להתערב ולדאוג למעבר מסודר של מים לפסגת ההר כמתחייב על פי חוק. כבר לפני שנתיים פנתה הקסטודיה לשר התיירות ושר התשתיות בבקשות חוזרות ונשנות לדאוג לתשתית מים ראויה על ההר, אך לא נענו והמדינה עד היום התעלמה מהתראת הכנסיות.

*הקוסטוס האב פרנצ'סקו פאטון, ראש קסטודיה טרה סנטה:* "אנו בקסטודיה קוראים לרשויות המדינה לעמוד במחויבויותיהן על פי חוק ומצפים מהן להבטיח אספקה סדירה של מים להר ומערכת ביוב ולו בסיסית. הבטחת חופש הפולחן והגישה לאתרים הקדושים, כוללת את החובה להבטיח אספקה סדירה של השירותים הבסיסיים ביותר לאותם אתרים, ושמירה על חיי הנזירים והמבקרים במקום".

ללא ספק, קיימת פיסקה בעייתית, זאת שהולידה בלבול עד כדי הכותרת "הוותיקן מאשים את ישראל בסיכון חיי נזירים", ואלו המילים:

הקסטודיה טרה סנטה, שומרת המקומות הקדושים לנצרות מטעם הוותיקן, מסרה כי

"הסכנה שנגרמה הלילה לנזירים היא תוצאה ישירה של הזנחה של המדינה בכל הנוגע לתשתיות הבסיסיות בהר תבור".

ובכן, גם כאן אבקש להנמיך להבות:

מה שסיכן את הנזירים על ההר, כמו את כל המתחם הקדוש והנערץ היו היובש, החום, הרוחות באותו היום ובעיקר - העובדה שטייסת כיבוי השריפות לא תיפקדה (את זה אני אומרת באחריות!), ולא ההזנחה של המקום. האם יש הזנחה? כן, ועוד איך! האם ההזנחה היא הגורם לפינוי הנזירים בעת השריפה ביער? לא, ממש לא.

הנה דוגמאות קשות אבל נחוצות להסביר את מה שטענתי זה עתה, להבנת נושא לוהט זה, ושטרחתי ללמוד מגורמים שונים (בין היתר מידיד, שהיה ראש שירותי הכבאות במדינת אורגון בארה"ב, וביקר את שרותי הכבאות בארץ לאחרונה):

באסון הכרמל המזעזע, נספו אנשים למרות שהיו מערכות מים ותשתיות בכלא דמון. בשריפות שפרצו בשנים האחרונות בשער הגיא נפגעו עשרות בתים, למרות שהיו מים זורמים ותשתיות ביישובים נטף ובבית מאיר. בשריפה שהתנפלה על חיפה ב – 2016, וגרמה לפינוי של כ-70 אלף תושבים מבתיהם למרכזים קהילתיים ברחבי העיר ומחוצה לה, היו מים זורמים ותשתיות בכל השכונות שתושביהן פונו: רמות ספיר, רמת חן, רמת אלמוג, רמת בן גוריון, אחוזה, מרכז חורב, רוממה, רמת אשכול, בגין, רמת גולדה, נאות פרס, דניה והוד הכרמל.

אין צורך להמשיך. בירורים עם אנשי מקצוע מבהירים: שריפה שכזאת אינה ניתנת לכיבוי או הדיפה בעזרת מערכת מקומית של מים זורמים! הסיכון שריחף על חיי הנזירים, היה זה שריחף על כל עשרות המקומות בארץ בשנים האחרונות, בהם פונו תושבים ולצערנו היו גם נפגעים וגם אבידות בנפש.

אז למה בחרה הקוסטודיה להעמיד את חומרת העדר התשתיות ומים זורמים בהר, דווקא במילים אלו? כי מים לא הגיעו לשום צנרת, אבל כן הגיעו מים עד נפש! ולמה רוצים כ"כ מים? לא כדי להלחם בשריפות יער, אלא משום שזה צורך אנושי, קיומי, בסיסי - ולמדינתנו שכ"כ רוצה תיירות – זה גם צורך תיירותי.

לרגע אקפוץ לפרשה אחרת ואז אחזור לאין – תשתית של מנזרי התבור. אתם תבינו למה!

פרשת החשמל במנזר ביפו , וגברת אלקטרה (שם בדוי) ממשרד ראש הממשלה.

לפני כמעט עשור, העברתי את מיקום קורס ההתמחות בנצרות (קורס הדגל של התמחויות משרד התיירות בחסות יד בן צבי) ללימודים במנזר הפרנציסקני ביפו (לטובת תושבי הצפון והמרכז, שנמאס להם לנסוע יום יום ללימודים בירושלים). בלי להכנס להסברים מדוע נבחר דווקא המקום, רק אומר שהמנזר פותח דלתותיו, ומאפשר לי ולמורי הדרך, להשתמש בחדר ההרצאות, בשרותים, בפינת הקפה (בה הם מעמידים מְחַמִּים), במערכות המחשב, ההקרנה, הרמקול, במהלך כל ימי הקורס וכל זאת - ללא בקשת תמורה. מדוע טורחים האב קרלוס והאב אפולינריוס מדי שנה להעמיד כסאות ושולחנות, להרתיח מים ולהתייצב כל פעם שיש בעיית מחשב? כי יש יחסים של אמון ושל כבוד ושתוף פעולה.

ומה עם החשמל? אה! אז זהו, שדבר אחד היה אסור לנו: להפעיל מזגנים בחורף. מה? למה??

כי גם לנזירים אסור להפעיל מזגנים בקייץ, בחום ובלחות של תל אביב... למה? ככה, כי אין חיבור לחשמל תלת פאזי (או משהו כזה, אני לא מבינה בחשמל). בשנה הראשונה לא הבנו את העניין. מדי פעם מישהו היה מדליק "בטעות" את המזגן – ואז הפסקת חשמל בכל המנזר. בשנה השנייה הבנו שיש בעיה מתמשכת. בשנה השישית, אמר לנו האב קרלוס שהוא לא יכול להמשיך איתנו, כי כל פעם שנדמה למישהו, ש'זה לא הגיוני לא להפעיל חימום בחורף' – היינו גורמים להפסקת חשמל של כל המנזר.

אקצר:

עשר שנים (!!!) רדף המנזר הפרנציסקני ביפו אחרי חברת חשמל, שתסיים את החיבורים וסוף סוף ניתן יהיה להדליק מזגנים. לולא נכנסנו אנחנו, הישראלים, בעובי הקורה – א. לא היינו מאמינים שכך מתנהלים דברים ב. למנזר עדיין לא היו מזגנים, גם בקייץ 2019.

האחראית של יד בן צבי, מִימִי הָאַגָּדִית ואני, החלטנו שזה פשוט לא הגיוני. בִּזְחִיחוּת ישראלית שאלנו: מה הבעיה? חברת חשמל? נפעיל קשרים! – הִתְבַּדֵּינוּ! למי לא הגענו? למי לא פנינו? כתבנו, טילפנו, קבענו פגישות: "הבעיה היא... של הַמִנְהֶלֶת של יפו העתיקה". פנינו, טילפנו, נפגשנו עם הַמִנְהֶלֶת: "הבעיה היא... של חברת חשמל". וכך הלוך ושוב, רגע בטוחים בעצמנו ורגע מיואשים, המשכנו את המאבק להגשים את פְּנִיָּה מספר 82598236, מחורף שנת –2008. פנינו גם למשרד החוץ שיתערב, וגם לא הצליח. אזרח ישראלי עומד לפעמים מתוסכל נוכח הבירוקרטיה, הקטנוניות, הגסות של הפקידים, ומה יגיד נזיר, בעל מבטא זר, הנתקל בדלתות חסומות (או מסתובבות), למרות ששילם ממיטב כספו לקבלנים (שעשו את כל ההכנות שדרשו מהם חדשות לבקרים) ולא חרג אף כהוא זה מהדרישות (המוטרפות לעיתים). כשהיה נדמה שאנו בסופו של התהליך, הסתבר שמִנְהֶלֶת יפו העתיקה תיתן הסכמתה לחיבור החשמל... רק אם המנזר 'ידאג לסגור את הפתח שנוצר, באבני ריצוף מאותו סוג שיש סביב'. דע עקא – שאבני הריצוף הללו יצאו מהמלאי לפני עשרים שנים בערך. אמיתי!!!

הפתרון: גב' אלקטרה במשרד ראש הממשלה. לא פחות.

לנזירים לא היה סיכוי, זה ברור. הם היו ממשיכים להזיע בקייץ ולהיות עם גרביים רטובות בחורף (כי גם מייבש הכביסה מקפיץ את החשמל). אבל אנחנו ישראלים, ויום אחד התברר שיש מִשהו שיש לו קרובת משפחה, בְּכִירָה במשרד ראש הממשלה. נקרא לה לצורך העניין - גב' אלקטרה. כתבתי לגב' אלקטרה מכתב קצר אך קיצוני, המסביר שבעוד זמן קצר יגיע לארץ השגריר החדש מטעם הותיקן ופה יהיה סקנדל בינלאומי. הלכתי על הטקטיקה והרטוריקה של הקוסטודיה, כתבתי דברים קודרים, ואני מצטטת מהמכתב שכתבתי: "...ונדמה שהסיכון בהליך מדיני קרוב מאי -פעם. אני פונה אלייך בתקוה שתצליחי לחלץ את הסיטואציה המביכה ובלתי תקינה מהידרדרות למשבר דיפלומטי."

לא להאמין! פרשה של עשר שנים, עשרות מכתבים, פגישות, פניות, קבלנים פרטיים ועתירות לחברת חשמל ולְמִנְהֶלֶת יפו העתיקה – הסתיימו בתוך חודש מהגעת המכתב! תודה לְךָ, מאן דהוא, שנתת לי את הפרטים של קרובתך במשרד ראש הממשלה. ותודה לך, גב' אלקטרה, שהבנת את חומרת המילים הַמֻּפְרָכוֹת.

סיכום:

זה מצער, אבל בדומה לפרשה המתסכלת של החיבור לחשמל ביפו, כך נמשכת פרשת הֵעָדֵר התשתיות בהר תבור. יש לי כמה מכתבים מול עיני. התראה של נציג "כבאות והצלה לישראל" ('מכבי אש') מלשכת מחוז צפון, במכתב מ- 18.6.19, מעידה שיש מודעות לחומרת המצב בהר: "נדרש לקדם את נושא תשתיות המים באופן דחוף", ומוסיף הנציג - "ציפיתי כי לאחר חודשיים מהדיון האחרון יהיו תכניות לביצוע ונהיה בשלב מתקדם". הנציג מתקומם על סחבת של חודשיים. מה בדבר סחבת של שנתיים?!

ולהבהיר כמה האטימות של הרשויות היא הֲזוּיָה: בסיכום 'דיון הערכות משותפת בהר תבור', מ- 27.2.2019, קָבְלו נציגי 'תחנה אזורית טבריה', על חג ההתגלות (החל מדי קייץ, ובשנה האחרונה היו 25,000 עולי רגל באירוע), ש- "האירוע המתקיים בחודשי הקייץ הינו ללא היתר ואנו מתנגדים לקיומו".

לולא זה עצוב, הייתי צוחקת. היתר לעלייה לרגל? לבטל את החג הגדול של הר התבור? אני מכירה אנשים שיעלו על בריקדות אם יבטלו את צעדת התבור, והיא אירוע קצת יותר צעיר והרבה פחות קדוש.

מקוה שהנזירים אמרו "הַגּוֹמֵל". כמובן שאני שמחה שאף נזיר לא נפגע וּמְצֵרָה על כל עץ ולטאה שנשרפו. עכשיו, אני מקוה שכולנו ננסה להנמיך את הלהבות, ולהפוך אנרגית החום לאנרגיה של פעולה. למען מי? למען ארצנו זאת, למען חורשותיה, אתריה ושוכניה ושֶׁיְּקֻיְּמוּ בה המילים של מזמור פט –

תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ.