לפני שלושה שבועות פרסמתי בפוסט את התלאות שעבר הנזיר אירינרכוס בראשית ימי הקורונה -https://www.yiscaharani.com/post/irinarchos .
הקדשתי הרצאה על כנסיית השליחים בכפר נחום, כחלק ממסע התרמה לשיקום האיש והמתחם שלו - https://www.youtube.com/watch?v=VTZCO-pI64E&t=989s.
ובדיוק לפני שבוע (יום שישי 3-7-20), חזרתי לאוהלו של אברהם, כלומר לביתו של הנזיר אירינרכוס בכפר נחום.
הגענו חמישה אנשים ביחד: שלושה מורי דרך, אני ואיש הקיאקים, אשר בזכותו הגעתי לפני חודשיים לאירינרכוס, וכך התודעתי לתאונות שעבר הנזיר (הנפילה מפיגום בגובה ארבעה מטרים, האשפוז הממושך ברמב"ם, החזרה למנזר אשר בינתיים נפרץ וחפצי הכנסייה נגנבו).
הגענו בכוונה בראשית יולי, כי רצינו להעביר את התרומה מספר ימים לפני שיחגוג את החג הגדול של כנסייתו:
חג השליחים הקדשוים פטרוס ופאולוס, εορτή των Αγίων Αποστόλων Πέτρου και Παύλου
אשר נחוג מדי שנה ב- 12 ליולי לפי הלוח היוליאני. השנה החג יהיה מצומצם בגלל מצבו הבריאותי של אירינרכוס.
ההתרגשות הייתה גדולה... מצויידים בשלוש תשורות, חיכינו שהשער הכחול ייפתח.
בידינו החזקנו:
1. 'פואמה' (שיר) ביוונית ובעברית המוקדש לאירינרכוס,
2. תמונה גדולה עם הקדשה לנזיר ורשימת התורמים (מתנצלת מראש אם שם של מישהו נשמט! השארתי מקום למילים "ויתר התורמים"...)
3. מעטפה עם תרומה. תרומה גדולה. סכום מספיק כדי שאירינרכוס יוכל להעזר בו לפי ראות עיניו.
אני מחזיקה את ה'פואמה'. אסתר שמואלי, עמית לוטן, שירה הרפז ואני מחזיקות את התמונה. הצלם: איציק, אישי היקר
בשעה 8:30 בבוקר נפתח עבורינו השער הכחול ואירינרכוס קיבל את פנינו.
פסענו לתוך המתחם הירוק והרענן, בטמפרטורות שהוכיחו שהחזאי צדק והחמסין אכן הגיע.
אירינרכוס אמר שהוא רגיל לכך ושהוא כבר 'זכה' לעבור במקום ימים של 48 מעלות!
התישבנו כולנו תחת עץ התות, ביחד עם אירינרכוס ואביו. שירה הביאה ג'חנון, בורקסים ועלי גפן ואירינרכוס הכין קפה. שוחחנו באנגלית. אביו של אירינרכוס התבונן בשתיקה, הוא דובר יוונית בלבד. לאורך כל המפגש הוא חייך ורק ברגעים הספורים כאשר שוחחנו ביוונית, כשהזכרנו את התאונה של אירינרכוס, הוצפו עיניו בדמעות. הוא סיפר כיצד הוא, האב, כמעט מת מזעזוע התאונה. על רקע זה, היה זה כה משמח ומרגש לשבת עם שניהם יחד, חיים לחלוטין, תחת עץ התות.
אירינרכוס כבר ידע מהפייסבוק על מבצע ההתרמה וניחש את סיבת בואנו, אבל החלטתי לא לחסוך מילים ולספר לו עד כמה מוקיריו נבהלו מסיפור התאונה, עד כמה דאגו לו ועד כמה מרגשות היו התגובות שהגיעו ממורי דרך וממבקרים שביקרו במקום (ואפילו מכמה אנשים שמעולם לא הכירוהו, אבל חשו שמדובר באיש יקר במיוחד).
סיפרתי כיצד במהרה נחפזתם לתרום, כתבתם ברכות, ביקשתם להעביר מילים טובות ואיחולים לבריאותו.
ראשית העברתי לו את הוקרתכם בשיר המוקדש לו, בשפתו שלו ובשפה של ישוע...
הקראתי לו את השיר ביוונית ובעברית. האמת: בגרסה היוונית, השיר יותר יפה... בכל מקרה שתי הגרסאות לפניכם:
לאב היקר והאהוב אירינרכוס
סָמוּךְ לְקַו הַחוֹף, בִּכְפַר נַחוּם הָעַתִּיקָה
הִשְׁלַמְתְּ בִּצְנִיעוּת שְׁלוֹשִׁים שְׁנוֹת כְּהֻנָּה
הָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו שֶׁל אָבִינוּ הַצַּדִּיק אַבְרָהָם
בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה אֵרַחְתָּ כָּל אָדָם וְאָדָם
וּבְזוֹ הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה שֶׁכֻּלָּנוּ עוֹבְרִים
בִּתְשׁוּרָה צְנוּעָה זוֹ, לְבָרֶכְךָ אָנוּ רוֹצִים
בִּרְכוֹת הַחְלָמָה וּבְרִיאוּת אֵיתָנָה שְׁלוּחוֹת מִכֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ
בִּרְכַּת אָבִינוּ אַבְרָהָם, מִי יִתֵּן וְתִשְׁרֶה עָלֶיךָ
מוֹרֵי הַדֶּרֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, מְבַקְּרִים וְצַלְיָנִים
אֶת תּוֹדָתָם הַחַמָּה יַחְדָּיו מַבִּיעִים
וּבְבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם, כְּשִׁמְךָ (אירינרכוס), אוֹתְךָ מְבָרְכִים
ואז העברתי את המעטפה עם הכסף שנאסף, שהיה מעל ומעבר לציפיות...
ואכן אירינרכוס נדהם.
לסיום הענקנו לו תמונה גדולה במיוחד, של איקונת הַפִילוֹקְסַנְיָה (הכנסת האורחים) שנמצאת בכנסייה ועליה ההקדשה:
לאב אירינרכוס היקר
רוצים אנו להודות לך על שלושים שנים של הכנסת אורחים ברוח אברהם
באהבה ובאיחולים חמים - מורי הדרך של ישראל, מבקרים וצליינים למקום קדוש זה
כפר נחום, יוני 29, חג השליחים פטרוס ופאולוס.
בקשנו לצלם אותו, והוא באופן טבעי לקח את התמונה והתיישב ליד גזע העץ.
"כך", אמר, " זה הכי דומה לאברהם אבינו , כאשר קיבל את האורחים תחת העץ"...
ישבנו עוד ביחד, אכלנו, דברנו ואז נפרדנו ועזבנו.
לֹא הִמְשַׁכְנוּ לִסְדוֹם וְלֹא פָּנִינוּ לִדְרָמוֹת אֲחֵרוֹת בְּרוּחַ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית.
פשוט נסענו בחזרה הבייתה, חשים התרוממות רוח - שזכינו להיות ברי מזל. זכינו להיות שליחים של אנושיות, אכפתיות, הוקרת תודה, דאגה, תקווה... שליחים של בשורת אהבה.
אז כך הבאנו את הברכה שלכם ואת התרומה שלכם– לאיש הנפלא אירינרכוס.
הוא מבקש להודות לכם, מקרב לב.
לכולנו, שם תחת עץ התות, הייתה זכות, והייתה התרגשות. וההתרגשות , אגב, עדיין לא דעכה, גם שבוע אחרי.
תם ונשלם. הללויה.
* עוד משהו בענייני מנזרים אורתודוכסיים:
במסגרת קורס ההתמחות בנצרות תהיה הרצאה מיוחדת ומרתקת:
מאחורי השער המוגף: המנזרים-אורתודוכסיים בירושלים,
מפיו של ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במכון יד בן צבי - פרופ' בוני רובין.
הנה הלינק לרישום לקורס ההתמחות
והנה הלינק להרצאתי בערב המבוא לקורס ההתמחות בנצרות, שם גם הפרטים המלאים לגבי כלל התכנית והמרצים.
Comments