בִּקּוּר בַּלְשָׁנִי בכנסייה בשם ״דּוּק אִין אַלְטוּם״ למרגלות הארבל, על חוף הכינרת

הכנסייה המרווחת והייחודית במרכז הקתולי במגדלא, ראויה לביקור מכל בחינה.

הכנסייה הגדולה, הבנויה אל מול הים, נקראת - Duc in Altum.

הפעם אבקר במקום רק כדי לקרוא את המשפט הלטיני הזה באתרו, ולהתרשם כיצד משפט קצרצר (3 מילים) מחבר גיאוגרפיה עם תיאולוגיה ופסיכולוגיה.

הקדמה קצרה על האתר מגדלא

התנצלות: הקטע הבא אינו מיועד למי שאינו אוהב ביקורת על רשויות המדינה. אז לאלו, אתנצל על כתיבת הפיסקה הבאה ואבקש לדלג וגם לחסוך ממני את התגובות.

1. אי אפשר להתלונן על כך שהמקום עבר לידיים מכבדות ואוהבות – אפילו אם הן "לא שלנו"... גם אי אפשר להתלונן על כך שבעלי הקרקע הקודמים "הפסידו" את המקום: הם מכרו אותו בכסף רב לבעלים החדשים (הארגון הקתולי Legionaries of Christ), ובעיקר – הם חסכו מאיתנו את הזוהמה וההזנחה שהיו נחלת המקום.

חופים מסויימים סביב האגם המפורסם ביותר בעולם (הגזמתי? אולי, אבל בהחלט אחד האגמים המפורסמים בעולם), הוחזקו בחוסר כבוד לנוף ולהיסטוריה. זבל ושברי בקבוקי האלכוהול היו עדות לתחזוקה וגם לקהל שפקד את המקום. עתה, שומרים את המקום ומטפחים אותו אנשים המבינים שזוהי זכות נדירה לראות, להאזין, לברך ולהתפלל מול הנוף המושלם של הים המפורסם והיקר הזה.

2. יתרון גדול לאתר כה יפה שאינו בידיה של רשות הטבע והגנים... אלה פתוחים בשעות מגבילות יחסית ובמחירים גבוהים לעומת מה שמקבלים במגדלא.

3. לא מובן כיצד מאשרת מועצה אזורית, הזוכה באפס מאמץ והשקעה מצידה לפיתוח מתחם נפלא נפלא, מנוע צמיחה כלכלי, תיירותי ואסתטי - לתפעל חניון מכוער לסירות מנוע (כלומר מכונות רעשניות ומזהמות) בצמוד לצד הצפוני של המלון. במקום להגיד תודה ולדאוג למיקסום יתרונותיו של המתחם יפהפה הזה, הצמידו לו כיעור, מבלי אפילו לדאוג לגדר שתסתיר את הפערים בין ארמון ל- תסלחו לי - ג'יפה. מצד אחד רוצים תיירות ובניית מלונות, ומצד שני מזלזלים במלון, במשקיעים ובקליינטים.

ועכשיו לדברים הטובים:

כך כתוב בוויקיפדיה (אני בכוונה מביאה משם ציטוט – תבינו בהמשך...)

מרכז מגדלא

בשנת 2006, ביוזמתו של האב חואן סולאנה (Fr. Juan Solana) ממקסיקו, נרכש שטח אדמה במקום על ידי המוסד האפיפיורי של נוטרדאם בירושלים, במטרה להקים באתר מרכז רוחני. שטחים נוספים נרכשו בשנים 2008 ו-2009. ב-11 במאי 2009 הונחה אבן הפינה למרכז על ידי האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר. במקביל להתחלת הבנייה החלו באתר חפירות הצלה ארכאולוגיות, אשר חשפו את שרידי בית הכנסת ושרידים נוספים של מגדלא הקדומה, ותוכנית האתר שונתה כך שתשלב את הפארק הארכאולוגי במרכז המודרני. האתר הארכאולוגי אינו גן לאומי והוא מופעל כחלק מהכנסייה ובית ההארחה.

חורף 2009 - צילמתי את טקס גזירת הסרט לאתר-

מאחורי ג'והן סולנה (במרכז התמונה עם סוודר אפור) עומדים הארכיאולוגים היקרים שחשפו את בית הכנסת של מגדלא- דינה גורני וערפן נג'אר. תמונות בית הכנסת במגדלא - צולמו במהלך החפירה (2009) וכיום.

אכן, בעלי המקום זכו במתנה משמיים (בעצם מהאדמה), ומצאו את בית הכנסת הקדום בעולם בגליל ועמו הפתעות ארכאולוגיות מסוגים שונים. את החפירות מימנו ועדיין מממנים בעלי המקום (כיום, הרישיון הוא מטעם המדינה והחופרים הם מטעם הקתולים, כי במחיר של ארכאולוג מרשות העתיקות אפשר להעסיק, להלין ולהאכיל משלחות שלמות של חופרים + ארכאולוגית מקסיקנית).

מאז שנרכש המקום, נחפר ונפתח לביקורים - הוא מטופח ונעים, כניסה תמורת מחיר סביר (לא באמת סביר, המחיר זול במיוחד לעומת הגודל, התכנים, האתרים והשירותים), מסביר פנים בשעות ארוכות של היום, ומתגמש כמענה לבקשות (בניגוד לנוקשות באתרים שבחזקת רשויות המדינה).

מידע על אתר מגדלא החדש

כמות עצומה של חומרים התפרסמה מאז גילוי בית הכנסת העתיק ומאז פתיחת האתר לציבור. תכתבו DUC IN ALTUM וליתר בטחון תוסיפו MAGDALA, ותגיעו לשפע מרהיב של הסברים ותמונות. הגדילו לעשות אנשי המקום, ושיטוט באתר שלהם בלבד – נותן את כל מה שרציתם לדעת על המקום.

Duc in Altum - המשפט בלטינית שעושה את ההבדל

נחזור לערך "מגדלא" בוויקיפדיה:

המבנה היחיד שהושלם עד כה, הוא מבנה הכנסייה אשר זכתה לשם Duc In Altum, דהיינו, "העמק" או "העבר אל העומק", בהשראת דברי ישו אל השליחים בבשורה על-פי לוקס:

"וַיְהִי כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶל־שִׁמְעוֹן הַעֲבֵר אֶל־עֹמֶק הַיָּם וְהוֹרִידוּ אֶת־מִכְמְרוֹתֵיכֶם לָצוּד׃ וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מוֹרֶה כָּל־הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא אָחַזְנוּ מְאוּמָה אַךְ עַל־פִּיךָ אוֹרִיד אֶת־הַמִּכְמֹרֶת׃ וַיַּעֲשׂוּ־כֵן וַיִּלְכְּדוּ דָגִים הַרְבֵּה מְאֹד וַתִּקָּרַע מִכְמַרְתָּם" (הבשורה על-פי לוקס 5, 4-6).

הרעיון העומד מאחורי הבחירה במשפט זה, הוא כי יש להעמיק בדברים על מנת להתוודע אל האמונה.

המשפט האחרון בפיסקה, טוען ב 'ודאות וויקיפדית' ש -

הרעיון העומד מאחורי הבחירה במשפט זה, הוא

כי יש להעמיק בדברים על מנת להתוודע אל האמונה

מאין הפרשנות הזאת?

- האמנם זה הרעיון העומד מאחורי הבחירה במשפט זה??

- האם זו הייתה כוונתו של ישוע?

- האם זה ההסבר שנותנים בעלי המקום?

- או אולי זה הרהור החולף בראשו של המבקר, התוהה מדוע נבחר שם יוצא דופן למתחם כה עצום ומושקע...

אז בואו ננסה ללמוד את פשר הפסוק:

"העבר אל העומק" - Duc in Altum

תרגומים מהווים אתגר, וכך גם המקרה שלפנינו. בוויקיפדיה בחרו לצטט מתוך התרגום הישן של פרנץ דעליטש (מיוונית לעברית). התרגום העברי יצא מסורבל כי המילים ל'עומק' ביוונית - bathos ובלטינית - Duc מבטאות מרחק לכל כיוון. על כך תקראו בהמשך, אבל כדי לצאת לידי חובה, אני מביאה את המקור היווני של המשפט:

"העבר אל העומק" = ἐπανάγαγε εἰς τὸ βάθος = Epanagage eis to bathos

מאחר והאתר שייך לכנסייה הלטינית - קתולית, ומאחר והשם שנבחר למקום מבוסס על התרגום הלטיני של הברית החדשה - אתמקד בתרגום המילים הלטיניות ובפיצוח משמעותן. אבל לא לפני שנלמד היכן מצוי המשפט ובאיזה הקשר.

אוונגליון לוקאס, בו גם מצוי המשפט שמעסיק אותנו, מתאר אינטראקציה ייחודית בין ישוע ושמעון (פטרוס) כבר בראשית ימי שליחותו של ישוע כמבשר בגליל:

 כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים  ...  3 הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה.  4 כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן:

"שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג."

5 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת."

6. הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. .... 8. כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי"  9 שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ  10 וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. "אַל תִּירָא", אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, "מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם." (לוקאס ה')

סיפור יחידאי זה (רק לוקאס מספר על סיטואציה זו) מזכיר ציטוט שניתקל בו באחת מהקפלות המשניות של אולם המבוא לכנסייה: "לדוג בני אדם". "דייגי אדם" - כך קורא ישוע לראשוני תלמידיו (פטרוס ואנדרי, יעקב ויוחנן) באוונגליונים המקבילים (מרקוס, מתי). לימים כל מי שיושב על כס פטרוס כאפיפיור נקרא "הדייג", אבל לאף אפיפיור אין חכה ובודאי שלא רשת בארון.

בכל אופן אכתוב על הביטוי "דייגי אדם" כשאדון בקפלת הקריאה לשליחים - בניוזלטר נפרד.

כרגע לצורך הדיון, ברור שהמסר של הסיפור בלוקאס אינו בתחום האיכטיולוגיה (מדע וחקר הדגים) – היכן באגם נמצא שלל הדגים המרובה יותר. המסר, מן הסתם, הוא בתחום האנתרופולוגיה והסוטריולוגיה (Soteriology)= תורת הגאולה!

בסיפור של לוקאס, ישוע פוגש המונים המשחרים לדבריו, עד שהוא נזקק לספינה שתהיה כבמה שטה על המים. ישוע ישב על הספינה, וממנה הטיף להמונים המאזינים ממקומותיהם בחופי המעגן ("יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה"). לכולם היה נוח.

לאחר שסיים את הטפתו (הייתי 'מתה' לשמוע – כי ברור שמה שמתרחש בהמשך - הוא השיא הדידקטי של הדרשה שנאמרה), הוא ביקש משמעון פטרוס, תלמידו המסור, לשוט אל העומק ולדוג. שמעון הגיב באופן שבו מגיבים רבים: פקפק, הסביר מדוע "זה לא הגיוני" ("אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם) ובסופו של דבר - הסכים רק בגלל חובת הכבוד והציות ("אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת)".

כמעט לקראת סופו של הסיפור – נדמה שמדובר בהצלחה מסחררת. השלל כה רב מבחינת כמות הדגים, עד שהסירות כמעט שוקעות ("הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת.  אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת.").

אבל זה לא באמת סוף הסיפור וההצלחה המסחררת איננה מסתכמת בכמות הדגים.

ההצלחה המסחררת היא עצם ההכרה העצמית של פטרוס בכשלונו, כאשר הבין ששוב השתלט עליו ההרגל האנושי של פקפוק - הסתמכות על ניסיון שלא צלח ולבסוף עשייה לא מכוח אמונה ותעוזה.

משום כך "כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן פטרוס לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי".

דמותו של פטרוס המבין את כשלונו ומביע את חרטתו מול ישוע נראית יפה בציור של רפאל:

פטרוס וחבריו נדהמו מכמות הדגים שעלתה ממעמקי הים.

אבל שוב יש תפנית בסיפור. במקום להתענג על שפע הדגים והרווח הצפוי, פונה ישוע דווקא אל פטרוס, אל התלמיד ששגה, ומודיע לו שהוא יזכה להיות דייג של בני אדם.

אני חושדת שדייג ממוצע היה אומר לישוע:

"תעזוב אותי עכשיו מההצעות (החידתיות, יש להודות) לשינוי קריירה. תן לי לספור כמה ק"ג יש פה, להביא סבלים לסחוב את שלל הדגים לשוק ולמתקני המלחת הדגים ואח"כ לספור את הכסף"...

אבל פטרוס לא דיבר כך, וכנראה גם לא חשב כך. הוא עבר מטאמורפוזה, ועד עצם היום לא נדע מה היה הסכום משלל הדייג של אותו יום, כי כתוב שהוא והתלמידים - הדייגים האחרים:

"לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. " (לוקאס ה 11).

האם באמת עזבו את הכל? האם בבת אחת ויתרו על שלל והלכו אחריו, אחרי המאסטר?

- הברית החדשה וההיסטוריה של תנועת המאמינים מלמדת שכך היה!

פטרוס לפי סיפור זה, בסופו של דבר, הבין את דברי המאסטר. הוא שמע, ראה והפנים באופן שונה את המסרים ממנו – ועל כן החליף קריירה. פטרוס הדייג עבר לדוג בני אדם. הייתכן שישוע ראה את הנולד, ושבעוד 2000 שנים -יהיו יותר ממיליארד בני אדם קתולים בעולם, מאמינים הרואים בפטרוס את האפיפיור הראשון שלהם??? ... זה יהיה מוגזם, אבל לא אתפלא אם יש הטוענים כך.

בכל מקרה, זו לא זו הנקודה מבחינתי במאמר זה. אותי מעניינת הפרשנות של המילים בלטינית: Duc in Altum. מה הפועל (Duc ) והיכן הוא העומק (in Altum)?

פטרוס (ואחריו גם אנדרי, יעקב ויוחנן) בחרו והלכו אחרי הלב והאמונה ולא אחרי הדגים והכסף. הם העזו לצאת מהעומק המוכר והידוע של הכנרת, לעומק לא ידוע.

---

משמעות הפועל Duc

זאת מילה נהדרת! אתם תאהבו את מה שתקראו עכשיו...

חובבי הטיולים שומעים שוב ושוב את המושג הלועזי aquaeduct כאשר פוגשים בדרכים אמות- מים.

"אקווה" בלטינית: מים (כמו שמיכל מים לגידול דגים נקרא - אקוואריום), ו"דוקט" פירושו: מוביל.

מה המקור של מילת הפועל? הפועל DUCERE בלטינית - משמעו 'להוביל'.

מילון הכיס של COLLINS ללטינית, מצומצם ככל שהינו, מראה את השימוש המגוון בפועל ברצף של למעלה מעשרים מילים נרדפות:

העיקר הוא שהפועל מתאר אקטיביזם: להוציא, להוליך, להוביל, להעביר.

מי שמוביל בני אדם הוא המנהיג' ועל כן יפה לכנותו - DUCE... ובעברית – דוכס!

כשפתחתי Google Translator למשפט הלטיני Duc in Altum, מצאתי את התרגום הבא:

תודו שיצאה כאן בדיחה טובה... אבל גם לשיבוש הזה יש הגיון: Duc ו - דוכס אכן קשורים איכשהו...

משהו הרבה יותר עמוק ואקדמי למדתי ממי שהייתה מורתי ללטינית באוניברסיטה, הגברת יעל פתיר. אני בטוחה שמורים ומחנכים יעריכו את האבחנה שלה, לגבי מקור המילה ל -'חינוך' באנגלית. 'חינוך' מתורגם כמובן ל - education.

איך נוצרה המילה באנגלית?

מהחיבור של duco (להוביל) + ex (החוצה) . Educo= ex + duco (במילה education נופלת האות X).

מה הקשר בין פעולת המחנך לצמד המילים הנ"ל? המחנך הטוב 'מוביל אל החוץ', מתוך מוחו של התלמיד, את התובנות. המחנך הוא הדוכס של היכולות הקיימות של הילד, שאותן צריך להוציא ממנו... כך אני רואה לנגד עיני את אידיאל המחנך.

אנקדוטה אישית: כאשר פרש מישה חשין מתפקידו כשופט בית המשפט העליון, הזכיר בנאום הפרידה את האנשים שהשפיעו על חייו – ובהן את מורתו מהתיכון, את אימי, עליזה וירץ.

בגיל פרישה, אחרי קריירה מפוארת לזכור את המורה שלך? וואוו... לא פלא שאחותי נאוה המשיכה בעקבות אמה, והייתה ל'דוכסית חינוך' עד לפרישתה לאחרונה. אני מחכה שתכתוב סיפורים על מה שהצליחה 'להוביל אל החוץ' ממאות תלמידיה, ילדים עם מוגבלויות קשות ביותר.

לעומת education, הנה האופציה השנייה לפועל 'לחנך' באנגלית: instruct (מחנך באנגלית – instructor) . בפועל זה מחברים את struo = לבנות / לעשות ערימה (בנאי בלטינית - Structor )

עם התחילית in, כלומר פנימה. In+ struo = instruct, והמחנך מהסוג הזה, 'בונה לתוך' מוחו של התלמיד. תבחרו אתם את המחנך שאתם רוצים. (אולי דווקא זה שמשלב: מוביל החוצה וגם בונה פנימה )

נחזור למילה Duc:

במשפט המתנוסס מעל בית התפילה במגדלא, מצוטט הציווי שאומר ישוע לפטרוס:

"צא!", "הובל!" וכפי שעושה התרגום המסורבל של דעליטש וַיֹּאמֶר אֶל־שִׁמְעוֹן הַעֲבֵר אֶל־עֹמֶק הַיָּם.

אז לאן מתכוון ישוע שפטרוס יצא, יוביל, יעבור?

---

In Altum משמעות המילים

ראשית הבהרה תחבירית: המילה היא Altus, אבל כאשר היא אינה נושא המשפט, היא משתנה כמו במשפט שלפנינו והופכת ל- Altum. בכל מקרה, השורש ALT הוא החשוב והוא מייצר מילה אחרת באנגלית: Altitude.

המילה Altitude מובנת בהקשר של גובה הרים, גובה בניינים וגם כאנך בגיאומטריה.

מילון וובסטר מסביר כל מיני אפשרויות:

אבל לצערי, וובסטר אינו מעלה את הפירוש הנוסף, של המשמעות המקורית של המושג הלטיני:

עומק = Altus

אפילו מילון הכיס של COLLINS ללטינית, מצומצם ככל שהינו, כותב כך: Altus גם במשמעות High וגם במשמעות Deep

המונח מתאר כל גובה באשר הוא, ולא רק מה שאנו בני האדם רואים מעל הקרקע. גם לעומקים מתחתינו יש גובה... יש גובה/עומק מתחת לרגלינו ויש גובה/עומק מתחת לפני הים.

בנוסף, יש אפשרות להשתמש במילה באופן אופקי ולא רק אנכי: המרחק אל האופק. נניח שאני עומדת על שפת הכינרת ורואה עד הצד השני או עד לב הים, אז המרחק יכול להיות גם ALTUS.

ועכשיו הבונוס בשאלת תרגום המושג...

מילון קולינס הקטן והקומפקטי, מרחיב את המשמעות, משום שהוא מוסיף כי המושג הוא לא רק מדד פיסי, אלא גם מטפורי! noble "אצילי", profound... לא רק עומק פיסי, אלא גם עומק רוחני!

אולי משום כך בחר כותב ערך וויקיפדי לתת פרשנות לציווי של ישוע, ולהציע שישוע ביקש שפטרוס יהיה עמוק ורוחני יותר: "הרעיון העומד מאחורי הבחירה במשפט זה, הוא כי יש להעמיק בדברים על מנת להתוודע אל האמונה".

אז מה נכון ומה תבחרו להציע כהסבר כאשר תגיעו לסיור במגדלא?

אפשר לערוך סקר: אתם מוזמנים לסמן את האפשרות המתאימה לכם כהסבר לפנייתו של ישוע לפטרוס תלמידו:

1. שוט אל העומק – שוט רחוק יותר ללב הים

2. שוט אל העומק – שוט למקום בו המים עמוקים

3. שוט אל העומק – שוט אל מקום שהשמיים הם הגבול (אגב המילה לשמיים זה – ALTUM...)

4. שוט אל העומק - שוט אל עומק הרוחניות

ואולי ישוע פשוט התכוון להגיד - :

"העז ! ( dare ! ) וצא מן הקופסא!" ??...

כך או אחרת, במהלך השבוע הקרוב, אפרסם את התרגומים למשפטים האחרים בלטינית, משפטים המתנוססים בארבע הקפלות היפות של מתחם התפילה במגדלא. בכל אחד מהמשפטים תמצאו בהשפה הלטינית היפה והעתיקה חיבורים מרתקים ומעוררי מחשבה לשפות הלועזיות המודרניות.

* התמונות המרהיבות בניוזלטר זה, הן של הצלם משה רימר ועל כך תודתי העצומה.

וכן תודתי לאב קלי ממגדלא, על תמונת הזריחה בתחילת המאמר