מורי הדרך כתלמידים וכשליחים של ידע ובשורה... לקראת הקורס המיוחד להתמחות בנצרות שייפתח ב-19.7.20

בנסיבות הקורונה, ולתקופה מוגבלת, יתקיים

קורס התמחות בנצרות במחיר שלא היה ולא יהיה כמותו... 42 הרצאות ב- 1000 שקלים

(ניתן לפרוש תשלומים וההוצאה מוכרת לצורכי מס).

זהו קורס דגל בו מלמדים חוקרים, תאולוגים, מרצים ואנשי דת על מגוון היבטיה של הנצרות.

דוגמה אחת ללימוד עומק שאינו ניתן בשום מסגרת אחרת היא הסדרה שמעביר הנזיר הישועי, התאולוג וכהן הדת דר' נויהאוז על הפרשנות הנוצרית לכתבי הקודש. קריאה פרשנית ('הרמנויטית') זו אינה מוגבלת לעולם הקתולי וכוחה יפה ומעשיר לכל הזרמים הנוצריים באשר הם.

לכבוד קורס ההתמחות בנצרות המיוחד שנפתח בעוד שבועיים בזום –

הנה מבוא על תלמידי ישוע, ועל השליחים של בשורתו.

(בפעם הבאה יוקדש המאמר ליהודה איש קריות– התלמיד הנכשל שלא הפך לשליח).

המילה לתלמיד ביוונית היא μαθητὴς - mathētḗs.

והמילה לתלמיד בלטינית: discipulus. באנגלית: disciple.

(בבקשה אל תגידו בהדרכה: Jesus had 12 pupils)

קל לזהות את הקשר למילים: דיסיפלינה, כלומר תְּחוּם דַּעַת או תְּחוּם חֵקֶר,

ובאנגלית-discipline , כלומר משמעת וגם הוראה.

אכן, אין אפשרות להתמיד כתלמיד ללא משמעת וללא מערך לימודי.

באוונגליונים, המושג "תלמיד" / "תלמידים" - οἱ μαθηταὶ /μαθητὴς - discipuli / discipulus , מופיע עשרות פעמים. מעל ומעבר ביחס למספר הזעום של פעמים שמופיעה המילה "שליחים"!

(ועל כך בהמשך).

בכל אופן, שלושת האוונגליונים הסינופטיים (מתי, מרקוס, לוקאס), מונים את שנים עשר התלמידים של ישוע בשמותיהם הפרטיים ומתארים את מעמד הבחירה:

הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל רוּחוֹת הַטֻּמְאָה, לְגָרֵשׁ אוֹתָן וּלְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים: הָרִאשׁוֹן שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פטרוס, אַנְדְּרֵי אָחִיו, יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו, פִילִיפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי, תּאֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס, יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְתַדַּי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת ־הָאִישׁ שֶׁמָּסַר אוֹתוֹ.

* אוונגליון מרקוס ג 14- 19

וְהוּא קָבַע שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתָם לְבַשֵֹר וְשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר לוֹ הוּא נָתַן אֶת הַשֵּׁם פטרוס; יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר לָהֶם נָתַן אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּנֵי רַעַם; אַנְדְּרֵי, פִילִיפּוֹס, בַּר־תַּלְמַי, מַתַּי, תּיאמָא, יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי, תַּדַּי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם הִסְגִּיר אוֹתוֹ.

אוונגליון לוקאס ו 12 - 16

בְּאוֹתָם יָמִים יָצָא אֶל הָהָר לְהִתְפַּלֵל. לַיְלָה שָׁלֵם הִתְמִיד בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים, 13 וְעִם אוֹר הַבֹּקֶר קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו וּבָחַר מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר בְּכַנּוֹתוֹ אוֹתָם שְׁלִיחִים:

אֶת שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר גַּם קָרָא לוֹ פטרוס, וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן, אֶת פִילִיפּוֹס וְאֶת בַּר תַּלְמַי, אֶת מַתַּי וְאֶת תֹּאמָא, אֶת יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְאֶת שִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה הַקַּנַּאי, אֶת יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב וְאֶת יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר נִהְיָה לְמַסְגִּירוֹ.

ומה עם אוונגליון יוחנן ? ...

אוונגליון יוחנן, תמיד שונה מיתר האוונגליונים ומפתיע באמרותיו (בשפה עממית: "כותב מה שבראש שלו"...). בניגוד לסינופטיים, חסר בו תאור של מעמד בחירתם של השנים עשר, חסרה רשימה שמית של שנים עשר התלמידים, וכאשר מצוינים שמות – אז חלקם לא תואמים את הרשימות של הסינופטיים והדמויות הדומיננטיות הן דווקא אלה אשר "שותקות" באוונגליונים האחרים (כגון אנדרי, תומא ופיליפוס).

אבל למרות שבאוונגליון יוחנן אין רשימה שמית מסודרת של התלמידים, הרי שהוא מציין שלוש פעמים באותה הפיסקה בפרק ו', שיש קבוצה נבחרת של שנים עשר (גם אם הם "על תנאי"):

· אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: "שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת?" ... (יוחנן ו 69)

· אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הֲרֵי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם, הַשְׁנֵים־עָשָׂר, וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן." (יוחנן ו 70)

· יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת, ...וְהוּא אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר. (יוחנן ו 71)

12 השליחים באיקונה אתיופית ובאיקונה אותודוכסית. באיקונה האורתודוכסית (בכנסיית השליחים בכפר נחום), עומדים במרכז התמונה, פטרוס ו...פאולוס!

באשר לתלמידים, אוונגליון יוחנן מחדש לקוראי הברית החדשה מספר חידושים.

אתייחס לשלושה מהם:

1. התלמידים הראשונים המוזכרים בברית החדשה הם דווקא תלמידיו של יוחנן המטביל!

לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו ופסוק אחד בהמשך, מתאר כיצד שניים מתלמידיו עורקים לישוע: כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ אָמַר: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים!" שָׁמְעוּ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו אֶת דְּבָרוֹ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. (פרק א 35 - 37).

2. מסתבר שהיו לישוע תלמידים רבים שעזבו אותו!

יֵשׁוּעַ יָדַע בְּלִבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו רוֹטְנִים...

בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה נָסוֹגוּ רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּך אִתּוֹ. (פרק ו 61, 66)

3. התלמיד הראשון של ישוע, והראשון להגדיר את ישוע כ- 'משיח' היה אנדרי אחיו של פטרוס!

40 אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן פטרוס, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּי יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 41 תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: "מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ." 42 הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ.

מה יודעים רובנו להגיד על אנדרי?

לרוב זוכרים מהאוונגליונים הסינופטיים שמדובר בדייג, אחיו של פטרוס, מהצמד הראשון שישוע קרא "לעזוב הכל ולהיות דייגי אדם". כלומר, אנדרי הוא מראשוני התלמידים. אבל מעבר לכך - אין לנו מושג לגביו. ואז קוראים באוונגליון יוחנן ... ומגלים לתדהמתנו שאנדרי הכיר את ישוע לפני פטרוס, ושדווקא הוא היה זה שהבין שישוע הוא המשיח. זה כמובן אינו מתיישב עם הכתוב באוונגליונים הסינופטיים, על כך שבקיסריה פיליפי היה זה פטרוס, היחיד מבין 12 התלמידים, שהבין שישוע הוא המשיח והכריז זאת בריש גלי!.

משום כך, קורה שבתיאורי קבוצת השליחים, ממוקם אנדרי במקום מיוחד, בולט ואפילו יוצג לפני פטרוס.

הנה שלוש דוגמאות לבולטות של אנדרי:

צילום גלריית הפסלים המתנוססים מעל כנסיית פטרוס הקדוש בוותיקן:

מימין לישוע המושיע - עומד דווקא השליח אנדרי (ומשמאל- יוחנן המטביל, מבשר המשיח).

ועוד ברומא:

פסיפס האפסיס של כנסיית הלטרן ברומא:

במרכז צלב, מימינו יוחנן המטביל ומשמאלו מרים. משמאל למרים: עומדים פטרוס ופאולוס. הדמויות מימין: אנדרי, יוחנן התלמיד ויוחנן המטביל – הראשונים להכיר בחשיבותו של ישוע!

הייצוג של אנדרי ביצירה "הופעת ישוע בפני העם" של Alexander Andreyevich Ivanov (צייר רוסי, המחצית הראשונה של המאה ה- 19):

הציור במלואו, מראה את יוחנן המטביל במרכז וסביבו קבוצות של בני אדם המגיבים באופן שונה להכרזה של יוחנן על בואו של ישוע בן האלוהים. הגדלה של הדמויות העומדות אחרי גבו של יוחנן (צד שמאל של התמונה) מראה את אנדרי במרכז - עם פנים נחושות המעידות על אמונה מוחלטת בהכרזתו של יוחנן המטביל, לעומת פניו המפקפקות (אפילו מעט עוינות) של פטרוס!

בזכות אסף פלר, אחד המלומדים הגדולים באיקונוגרפיה נוצרית וביצירות אמנות בכלל, גיליתי את אנדרי ביצירה מפורסמת זו. המלצתי:

הקישו בגוגל "הופעת ישוע בפני העם - אתר המצגות של אסף פלר" ותוכלו לצפות בניתוח מלא של היצירה על כל פרטיה - עוד מלאכת מחשבת של אסף פלר.

לכל תלמיד יש מורה

באוונגליון מתי בולט במיוחד כי מתוך 100% של המקרים בהם מופיעה המילה "תלמידים" – ב 90% מהם המילה מופיעה בשייכות: "תלמידיו". המסקנה הבולטת היא שאין תלמיד בלי מורה /Master / רב, אבל הרבה מעבר לכך: המורה בה' הידיעה הוא ישוע בעצמו.

בניגוד למי ש- "נרשם ללימודים", כאן "נרשמים למורה"! בעולם הברית החדשה להיות "תלמיד" פירושו להיות מי שלומד בבית מדרשו של ישוע. תלמיד של המבשר.

במאמר הבא אטפל בדמותו המאיימת והקוסמת של יהודה איש קריות. הוא קסם לרבים בהיסטוריה ובעיקר בעת המודרנית, כאשר היו שניסו לעשות לו רֵהַבִּילִיטַצְיָה – טיהור שם.

אני בטוחה שזה יהיה אחד המאמרים היותר מעניינים ...

בכל מקרה, השם יהודה היה ועודנו שם יהודי נפוץ, והיו יותר מאדם אחד שנקראו בשם זה בברית החדשה.

לפי הרשימות הנ"ל, אחד מהתלמידים היה יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב. לימים יזהו אותו עם תדי / Thaddaeus המופיע ברשימות המקבילות. כדי להסדיר את הבלבול, יצרו הגייה מיוחדת ל- "יהודה הטוב" לעומת "יהודה הרע", וקראו להם St. Jude לעומת Ἰούδας/Judas.

באוונגליון יוחנן ניסו למנוע בלבול ועל כן נכתב באופן ברור:

" שָׁאַל אוֹתוֹ יְהוּדָה, לֹא אִישׁ קְרִיּוֹת ..."

(14: 22).

תמונה זו מהכנסייה הקתולית ביפיע ליד נצרת. יהודה נראה מכוער במיוחד, לעומת שלישיית התלמידים הנבחרים: פטרוס, יעקב ויוחנן.

צילם: משה רימר

המילה ביוונית לשליח היא Απόστολος - Apostolos, שמקורה בפועל/ ἀποστέλλω apostéllein, לשלוח וגם לְשַׁלֵּחַ.

בלטינית המילה Apostolus מגיעה מאותו מקור יווני, וכך גם האנגלית: apostle. (מורי דרך: בבקשה אל תשתמשו במילה the messengers of Jesus…)

כמה פעמים והיכן מופיעה המילה "שליחים" בברית החדשה:

המילה "שליחים" נדירה ביותר באוונגליונים! אצל מרקוס ומתי היא מופיע פעם אחת בלבד, אצל יוחנן אינה קיימת ובאוונגליון לוקאס – שש פעמים.

אז היכן דומיננטי המושג? בספר מעשי השליחים ובאגרות של פאולוס!

בספר מעשי השליחים נמצא שהשליחים הם תמיד החבורה המקורית של תלמידי ישוע והנספחים אליהם, אלה שהקימו בירושלים את התנועה ואת ההנהגה בתחילת הדרך:

הַשְּׁלִיחִים וְהָאַחִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה (מעה"ש יא 1).

השליחים הם אלה שמחליטים החלטות וקובעים הלכות בירושלים:

הִתְכַּנְּסוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה...

בספר מעשי השליחים, עובר המשקל מההנהגה של השליחים בירושלים לרומא, מדמויותיהם של פטרוס ויעקב לדמותו של פאולוס. למרות זאת:

פאולוס אינו זוכה בתואר 'שליח'

בספר מעשי השליחים.

גם כאשר קיבל משמיים את השליחות לצאת לַנָּכְרִים, הוא נקרא "כְּלִי" (ביוונית- σκεῦος) ולא זוכה בכינוי "שליח":

כְּלִי נִבְחָר הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם (מעשי השליחים ט 15).

רק באגרות של פאולוס, מכנה פאולוס את עצמו ואת שותפיו בכינוי שליחים:

· אֲשֶׁר לָנוּ הַשְּׁלִיחִים (הראשונה אל הקורינתיים ד 9)

· מִי שֶׁהָיוּ שְׁלִיחִים לְפָנַי (אל הגלטים א 17)

· בְּתוֹר שְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ הָיִינוּ רַשָּׁאִים לְהִתְכַּבֵּד. (הראשונה של התסלוניקים ב 6)

לדעתי לוקאס, מחבר ספר מעשי השליחים, משתמש בַּכִּנּוּי "שליחים" לתלמידים שהיו בירושלים, כדי שבהמשך נבין מסר משמעותי והיסטורי:

יורש מקומם של השליחים הראשונים, השליח בה' הידיעה, הוא - פאולוס.

לוקאס אמנם לא מעניק לפאולוס את התואר בספר מעשה השליחים, אבל בונה את דמותו כשליח האולטימטיבי. זה הזמן לצפות בהרצאה הנפלאה של דר' אנסטסיה קשמן:

מה עושה פאולוס בין שנים עשר השליחים.

השליחות לפי אוונגליון מתי

הפרק המעניין ביותר בעיני לעניין זה הוא פרק 10 אצל מתי, בו מזמן ישוע את השנים עשר ונותן להם 'סמכות' להיות כמוהו: מגרש טומאה ומרפא חולים.

בפרק זה הופכים התלמידים לשליחים בטווח של פסוק אחד:

הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו

וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל רוּחוֹת הַטֻּמְאָה, לְגָרֵשׁ אוֹתָן וּלְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים:

מההתחלה מתי מזהה את התלמידים עם השליחים. מבחינתו אין טעם להיות תלמיד אם לא תהיה בהמשך – שליח... ישוע בחר את השנים עשר על מנת שיהיו לשליחים,

ממש כמו בבחינות לקורס מורי דרך... המועמד לקורס נבחן לא על יכולותיו כתלמיד אלא על יכולתו וכשרונו להיות שליח עתידי!

כל פרק 10 באוונגליון מתי, על 40 פסוקיו, עוסק בהוראות לגבי מהות השליחות.

הנה שלוש הוראות שמדברות אלי:

- חִנָּם קִבַּלְתֶּם, חִנָּם תִּתְּנוּ.

- כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת בָּרְכוּהוּ בְּ'שָׁלוֹם.

- אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ

והנה כמה הוראות פחות קלות להבנה, מאתגרות ומעוררות למחשבה (לא חייבים לקבל, אבל בהחלט כדאי להתמודד עם הרעיונות הללו בשיחה ובמחשבה):

- הֱיוּ עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים.

- הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי

וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי

בתום הפרק נכתב (בפרק 1,11):

- יֵשׁוּעַ סִיֵּם אֶת הוֹרָאוֹתָיו לִשְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַטִּיף בְּעָרֵיהֶם.

שווה לקרוא את כל פרק 10 עם כל ההוראות.מה מתוכן היינו לוקחים לשליחות שלנו בחיים?

השליחות לפי אוונגליון מרקוס

באוונגליון מרקוס, ההוראות לתלמידים מצומצות ביותר, בסה"כ ארבע פסוקים:

הוא קָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת ...(מרקוס 6: 7).

כמו באוונגליון מתי, גם אצל מרקוס, המעבר מהתואר "תלמידים" לתואר "שליחים" – מופיע באותו הפרק: נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְכָל אֲשֶׁר לִמְּדוּ.

כלומר, לאחר שסבבו בדרכים וביצעו את הפעולות של גירוש הטומאה ופעולות של ריפוי, הם בהחלט כבר לא רק תלמידים אלא שליחים.

לדעתי יש כאן עוקץ נוסף:

התואר 'שליחים' שניתן לתלמידים, מופיע מיד (פסוק אחד) אחרי תיאור תלמידיו של יוחנן המטביל:

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו (על הריגתו של יוחנן המטביל), בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיָּתוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר.

כך אנו לומדים שליוחנן המטביל היו תלמידים, אבל נטולי כוחות לגרש טומאה ולרפא חולים. תלמידי ישוע עולים על תלמידי יוחנן, משום שהופכים שליחים.

יוחנן היה רק המבשר. ישוע הוא הבשורה.

השליחות לפי אוונגליון לוקאס

לוקאס מציין שישוע בחר שנים עשר מתוך המון של תלמידים, ומיד הוא כינה אותם "שליחים":

וְעִם אוֹר הַבֹּקֶר קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו וּבָחַר מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר בְּכַנּוֹתוֹ אוֹתָם שְׁלִיחִים (וכאן מופיעה רשימת השמות, לוקאס ו).

זוהי פרשה מעניינת:

לוקאס האוונגליסט, הוא גם סופר ספר מעשי השליחים, בו מופיעה המילה שליחים עשרות פעמים! לוקאס מתרכז במשימות שליחותם של התלמידים, ולכן מדגיש שישוע מלכתחילה בחר שליחים.

כל רשימת השנים עשר, אינה "סתם רשימת תלמידים" – אלא רשימה של מי שנועדו מלכתחילה להיות שליחים.

באופן דומה, לוקאס הוא האוונגליסט היחיד אשר כותב שבסעודה האחרונה הסבו

"שנים עשר השליחים": כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הֵסֵב הוּא וְשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים עִמּוֹ. (לוקאס כב 14)

לא הייתי מצפה לשימוש בתואר 'שליחים' לאותם שנים העשר שישבו בשולחן הסעודה האחרונה. קל לדמיין את הסיטואציה של תלמידים נבוכים, המנסים להבין את דבריו הסתומים של רבם: "קחו ואכלו זה בשרי..." וכו'. אבל לדעתי לוקאס רצה 'להכין את הקרקע' לקראת השליחות הגדולה:

אם בסעודה האחרונה ישבו שליחים, אזי בודאי יוכלו למלא את שליחותם, ובכל קהילה אשר ייסדו, יוכלו לשחזר ולערוך סעודות מסוג זה - 'סעודות האדון'. השליחים יהיו כהני הכנסייה הראשונים.

תמונת הסעודה האחרונה ביפיע ליד נצרת. צילום: משה רימר

שנים עשר התלמידים- שליחים יצאו לרחבי העולם להטיף את הבשורה.

רובם שלמו על כך בחייהם, אבל תהילתם לא אבדה. היא הונצחה בסיפורי הקדושים ובאמנות.

לשליחים ניתנו אטריבוטים שונים וכך קל לזהותם באמנות. בודאי תוכלו לזהות את:

פטרוס - מחזיק מפתחות או צלוב עם ראשו מטה

יעקב 'הגדול' (יש ניוזלטר מיוחד לגבי ההבדל בין יעקב הגדול ליעקוב הקטן!)- מתואר כצליין עם כובע רחב שוליים, מטה וצדף וגם מופיע כלוחם רכוב על סוסו

יוחנן - מחזיק גביע יין

אנדרי - צלוב על צלב בצורת X

ברתולומאו - מחזיק את הסכין בו פשטו את עורו

יש שנים עשר תקנים לשליחים...

מי ראוי למלא את התקן החסר, לאחר שיהודה איש קריות נהרג (או התאבד)?

התשובה מצויה בפרק א של ספר מעשי השליחים, בו מסופר כיצד נבחר השליח ה - 12

פטרוס היה השליח אשר הוביל את הקהילה לאחר הסתלקותו של ישוע, בימיה הראשונים בירושלים. כחלק ממנהיגותו, ביקש פטרוס למלא את החלל, ולבחור את השליח ה- 12:

לפיכך מסביר פטרוס לנוכחים מהם הקריטריונים לבחירת שליח:

"עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלֵינוּ בְּכָל הָעֵת אֲשֶׁר הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בָּא וְיָצָא בְּתוֹכֵנוּ,

הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד יוֹם הִנָּשְׂאוֹ מֵאִתָּנוּ, יִהְיֶה עֵד אִתָּנוּ עַל תְּחִיָּתוֹ."

כלומר, השליח הנבחר צריך להיות מישהו אשר הכיר את ישוע. מישהו שהיה עד לכל האירועים החשובים בחייו: מטבילתו בירדן ועד מותו, כולל תחייתו!

במילים אחרות: מישהו שהיה תלמיד במעגל השני.

אז הנה התיאור בספר מעשה השליחים, על אופן הבחירה במתיאס כשליח ה - 12 במקום יהודה:

הֵם הֶעֱמִידוּ שְׁנַיִם, אֶת יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַּר־שַׁבָּא וְהַמְכֻנֶּה גַּם יוּסְטוֹס, וְאֶת מַתִּתְיָה. הִתְפַּלְּלוּ וְאָמְרוּ: "אַתָּה אֲדֹנָי הַיּוֹדֵעַ כָּל הַלְּבָבוֹת, הַרְאֵה נָא מִי הוּא הָאֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁבָּחַרְתָּ בּוֹ לָקַחַת אֶת מְקוֹם הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְהַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר סָטָה מִמֶּנָּה יְהוּדָה בְּלֶכְתּוֹ אֶל מְקוֹמוֹ שֶׁלּוֹ."

נָתְנוּ לָהֶם גּוֹרָלוֹת; הַגּוֹרָל נָפַל עַל מַתִּתְיָה וְהוּא נִסְפַּח אֶל אַחַד־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים. (מעה"ש א 21 - 26)

תהליך הבחירה לא היה הליך דמוקרטי. לא היה קלפי. היה זה טקס דתי, במעמד הקהילה:

לאחר שהעמידו שניים במרכז (יוסטוס ומתיאס), התפללה הקהילה לאלוהים ואח"כ הפילה גורל.

כדאי להבהיר: המילה גורל מובנת שלא כהלכה בימינו. במקור הוראתה של המילה הוא - רצון האל. להפיל גורל זה לא עניין של אקראיות, אלא ביטוי לרצון האל.

וכך, נבחר השליח השנים עשר למלא את מקומו של יהודה. המספר מעיד על שלמות הצאן של אלוהים - תריסר השליחים כתריסר נשיאי שבטי ישראל.

בעוד שבועיים יתחיל קורס התמחות נוסף בנושא נצרות. זו הזדמנות באמת נדירה: בזום, ברבע מחיר מכל השנים שעברו.

שווה גם להגיע להרצאת זום שתתקיים ב-7.7.2020, כדי לדעת יותר על הקורס.

וברוח התקופה, הפעם אנו מזמינים את כל המעוניינים להצטרף לקורס ההתמחות בנצרות, בזום. חוויה אחת ויחידה! אני מקווה שלא נאלץ לחזור עליה בעתיד...

אבל, לעת עתה, נצלו אותה אם רזי הנצרות מסקרנים אתכם... וכמובן שעבור השליחים של עולם ארץ הקודש, דהיינו עבור מורי הדרך, זו מתנה מהמעלה הראשונה.