בכנסיית דורמציון בירושלים, הפסל היחידי (מלבד פסל מרים המצוי בקריפטה), הוא פסלו של בנדיקטוס. פסל שייש מרשים של הקדוש המזוקן, האוחז ספר בידו. הספר הוא למעשה הרגולה, התקנון, ועליו חרוטה הכתובת: Ecce lex sub qua militare vis הנה התורה אשר בה אתה חפץ לעמוד ולהלחם. זהו משפט מתוך פרק 58 של התקנון, העוסק בהוראות באשר לקבלת נזירים למסדר. בניגוד למסיון הנוצרי - המיועד מראשית ימות הנצרות להפיץ את האמונה בישוע בכל מקום ולכל אדם, אין הנזירות מבקשת לעשות נפשות . נהפוך הוא: היא מזהירה ומתריעה בפני המתעניין בחיים מסוג זה. הקריאה האלוהית לאדם לשרתו באופן זה, של חיי נזיר, היא קריאה לבודדים נבחרים. יש להיזהר, כותב בנדיקטוס, ולבחון היטב מי ראוי ומסוגל לשרת את אלוהים באורח חיים קיצוני זה: "אל תינתן לאף אחד, המצטרף זה מקרוב לחיי המנזר, רשות כניסה בקלות, אלא כפי שאומר השליח: בחנו הלבבות, למען תדעו אם לאלוהים המה. אם, על כן, מתמיד אדם להמתין אצל השער ולהקיש בדלתו, ואם הוא נראה אחרי ארבעה, חמישה ימים נושא בסבלנות היחס הנוקשה אליו וקשיי הקבלה והוא דבק בבקשתו, תוענק לו זכות הכניסה וישהה בביתן האורחים ימים מספר. לאחר מכן ישהה בתא הטירונים, שם הטירונים לומדים אוכלים וישנים. וימונה אח ותיק המנוסה בעשיית נפשות לפקח עליהם במירב הדאגה. יבדוק בזהירות לדעת אם הטירון אכן מבקש את אלוהים. האם הוא משתוקק לעבודת אלוהים לצייתנות ולעליבות." רק כאשר יעבור את השלב הראשון ויתקבל כמועמד ('טירון') לשנים של הִתְלַמְדות בטרם ינדור את נדרי הקבע, יקריאו בפניו משפט זה: "הנה התורה אשר בה אתה חפץ לעמוד ולהלחם. אם ביכולתך לשמרה – היכנס. ואם לאו – לך לך לחופשי". וזה המשפט המופיע על הפסל של בנדיקטוס בכנסייה (ליתר דיוק: תחילית המשפט הנ"ל):

 Ecce Lex sub qua Militare Vis הנה התורה אשר בה אתה חפץ להלחם פסלו של בנדיקטוס והכיתוב המצוי עליו, מהווים תחנה טובה וראויה למדריך, אשר יספר על דיירי המקום שבחרו בחיים אלה... אלו הם הנזירים הבנדיקטינים, ילדיו הרוחניים של בנדיקטוס מנורסיה, הלוא הוא - ברוך הצדיק. לניוזלטר - של מי פסל הנזיר בכנסיית דורמציון 
ומה כתוב על הספר שהוא אוחז בידיו?
