הַבִּיטוּ וּרְאוּ, אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי!

פסוק יב בפרק הראשון של מגילת איכה חקוק על משקוף ברחוב הוויה דולורוזה בירושלים. (מיקום מדויק:  עשרים מטרים אחרי קשת אקה הומו, מעל הכניסה לחלל הפנימי השייך למנזר האחיות ציון, אשר משם רואים את הקשת הקטנה הסמוכה לקשת 'אקה הומו').  קשה לפספס את הכיתוב, אלא שלא כל אחד קורא לטינית כדי להבין את התוכן:

o vos omnes qui transitis per viam

adtendite et videte si est dolor sicut dolor meus

הנה המשפט בעברית המקראית של מגילת איכה:

לוֹא אֲלֵיכֶם, כָּל-עֹבְרֵי דֶרֶךְ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ, אִם-יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי

מדוע מתנוסס פסוק זה ברחוב הוויה דולורוזה? כי פרשנות נוצרית ראתה בחורבן הבית ובמגילת איכה, קינה על ... ישוע. לפיכך ישוע הנושא את צלבו עד מוות, הוא זה שנושא את המכאוב האולטימטיבי. משפט זה מושר בימי האבל (Tenebrae = חושך) של השבוע הקדוש