top of page

הבלוג של יסכה הרני

חיפוש

מערערת, מערערת, מערערת!!! זיכוי אשמתו של יהודה איש קריות כמקרה מבחן

עודכן: 12 באוק׳ 2020


מקודשת, מקודשת, מקודשת??? -מערערת, מערערת, מערערת!!!

יש בלבול בין עובדות ל- FAKENEWS באקדמיה (אפילו באוקספורד) ובדתות (אפילו בכנסייה).

האם העם היהודי האחראי הבלעדי לצליבת ישוע? האם יהודה איש קריות בגד תמורת בצע כסף?

בשבוע הבא, 15 באוקטובר, יום חמישי בשעה 20:00 אתחיל בפתיחת התיקים של "הבוגד", "הנבגד" ו"היצאנית" מרתק ואפילו רלוונטי.... - לפרטים והרשמה לחצו כאן



 

אני לא מאלה שנהנית "לשחוט פרות קדושות" (ללא קשר שהפכתי סו"ס לצמחונית וממליצה לכולם...) אבל כך למדתי וכך חונכתי: לשאול, להפוך כל אבן ולקדש את ערך הערעור כדי להתקרב לאמת עד כמה שזה אפשרי (ואל תשאלו אותי "האם יש אמת אחת ומוחלטת").

לפעמים כשאני נשאלת "מה היא הדת שלך"? אני עונה בקריצה - "הדת שלי היא - סימן השאלה"

אני מעריצה את סימן השאלה, כלומר את האומץ לפקפק, לערער, לחקור. וגם את היכולת לענות "אינני יודעת". כאשר התחלתי את דרכי בהדרכה, בגיל 18, בחברה להגנת הטבע, אמר לנו המורה הגדול והנערץ, יוסף אור 'אבי המדריכים':

"ביום הדרכה, אם לא תאמרו לקבוצה לפחות פעמיים 'אינני יודע' - נכשלתם!"

איזו התחלה נפלאה לקריירה של מדריך מהליגה הגבוהה!

כן, במהלך החיים, אני לרוב יודעת שאני לא יודעת, ואני מודה בכך. זה כמובן לא עוצר אותי מלחקור ולשאול ולהמשיך לחקור ולשאול. זה רק הופך אותי פחות סבלנית כלפי אלה שמשתמשים בסימני קריאה, ובעיקר כשזה קורה באקדמיה (המקום שהתחיל את קידוש סימן השאלה). אני גם פחות סבלנית לאנשי דת, מכל הדתות, אם הם מעדיפים לספר סיפור כלשהו - כאמת שאין לערער עליה. לאלה שעבורם הצבת סימן שאלה - ממש לא בא בחשבון.


יהודה איש קריות – בוגד או חבר אמת?


לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת שְׁמוֹ, אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים 15 וְאָמַר: "מָה אַתֶּם רוֹצִים לָתֵת לִי וַאֲנִי אֶמְסֹר אוֹתוֹ לָכֶם?" נָתְנוּ לוֹ שְׁלוֹשִׁים שִׁקְלֵי כֶּסֶף, 16 וּמֵאוֹתָהּ עֵת חִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ. (הבשורה על פי מתי פרק כו)


דמותו של יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת מופיעה בכל גרסאות הברית החדשה. כל גרסה בוחרת לתייג אותו מעט אחרת, ובגרסה הנ"ל אין ספק שהמניע להסגרת ישוע אינו מניע אידאולוגי: "מה תתנו לי?"

במילים אחרות: "אני אשתף פעולה בתנאי שאתוגמל ותצמח לי טובת הנאה".

לצערי זה נשמע כמו חיי יום יום בפוליטיקה הישראלית.


מעשה הבגידה


אופן הבגידה המתואר בכל הגרסאות היה מעשה נבלה: במעטה של יחסי חברות, בתוך הקירבה של יחסי תלמיד מול רבו, הגיח יהודה מהחושך, בערב יום חמישי של פסח בשנת 30 לספירה, במקום הנקרא גת שמנים, ונשק לישוע על לחיו. אלא שהייתה זו נשיקת מוות. נשיקת אשת העכביש... :

"מִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ נְשִׁיקָה זֶה הוּא; תִּפְסוּ אוֹתוֹ." מִיָּד נִגַּשׁ אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שָׁלוֹם, רַבִּי", וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ. אָז נִגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ, אָחֲזוּ בּוֹ בִּידֵיהֶם וְעָצְרוּ אוֹתוֹ."


כך לימים תראה ההכרזה על אדם כבן מוות: איש המאפיה יסמן את סופו של מי שנחרץ גורלו בנשיקה.



[קרה לי פעם בחיים, שמשהו בגד בי, בזדוניות. אדם שהציג עצמו כחבר אמת, חבר משפחה ושותף עסקי נאמן, במפתיע ובמפגיע העיד נגדי בבית משפט, הטיח דברי שקר ונאצה. זאת לאחר שחודשים ספורים קודם, באופן מפתיע ולא מקובל ביחסים שלנו -ניגש אלי ונשק לי. בזעם הבגידה רציתי להכין לו כרטיס ביקור שעליו יהיה כתוב: עו"ד יהודה איש קריות. אבל ויתרתי על הרעיון כי את יהודה איש קריות אפשר ואפילו ראוי לזכות. במקרה של יהודה איש קריות מהברית החדשה - אעמוד להגנתו. ]



לפי אוונגליון מתי, יהודה איש קריות קיבל סכום לא רע בשביל נשיקה אחת, אפילו יותר ממה שקיבל יהודה בן יעקב, אשר מכר את אחיו יוסף לישמעאלים:

"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-אֶחָיו מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים... וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף" (בראשית לז).

האח הגדול בגד ומכר את אחיו הצעיר תמורת רווח ואח"כ שיקר לאביו בעניין. כיצד ייתכן, אם כן, שבפרשת 'זאת הברכה' (ונקרא אותה דווקא בשבת זו) מושמעות המילים הטובות שזוכה להן יהודה:

וְזאת ליהוּדָה - וַיֹּאמַר שְׁמע יְהוָה קוֹל יְהוּדה וְאֶל־עַמוֹ תְּבִיאנּוּ יָדָיו רב לוֹ וְעזֶר מִצָּריו תִּהְיה׃ (דברים לג, ז)


יהודה והשטן


סיפורו של יהודה איש קריות הלך ותפח:

גרסאות אחרות של הברית החדשה מייחסות לו גניבה, בצע כסף, שחיתות.

" אָמַר יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ: 5 "מַדּוּעַ לֹא נִמְכַּר הַבֹּשֶׂם בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים?" 6 אַךְ הוּא אָמַר זֹאת לֹא מִדַּאֲגָתוֹ לָעֲנִיִּים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גַּנָּב; הַקֻּפָּה הָיְתָה בְּיָדָיו וְהוּא הָיָה נוֹטֵל מִמַּה שֶּׁשָֹמוּ בָּהּ" (יוחנן יב).

ויש גם האמירות הקושרות אותו עם השטן:

"לְעֵת סְעוּדַת עֶרֶב, הַשָֹטָן כְּבָר שָׂם בְּלֵב יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ" (יוחנן יג).

"אָז נִכְנַס הַשָטָן בִּיהוּדָה הַנִּקְרָא אִישׁ קְרִיּוֹת" (לוקאס כב).


סיפורים עממיים מימי הביניים השחירו את דמותו עוד יותר. באמנות ציירו אותו מכוער, נכלולי, מסוכן, לפעמים נראה כמו השטן בתחפושת.



כיעורו וזדוניותו שונים ומנוגדים לחלוטין לתיאור שלו באוונגליון מתי ברגעים שלאחר הבגידה - אדם אכול חרטה:

יְהוּדָה שֶׁהִסְגִּירוֹ, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ, הִתְחָרֵט וְהֶחֱזִיר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַזְּקֵנִים אֶת שְׁלוֹשִׁים שִׁקְלֵי הַכֶּסֶף בְּאָמְרוֹ: "חָטָאתִי, כִּי דָּם נָקִי הִסְגַּרְתִּי. ... הָלַךְ מִשָּׁם וְתָלָה אֶת עַצְמוֹ." (מתי כז)


לוקאס לא יכול היה להסכים עם דמות מיוסרת זו של אדם שהתחרט על מעשיו ו'סידר' ליהודה סיום אלים יותר. תיאור קיצו של יהודה איש קריות בספר מעשה השליחים הינו 'ראוי יותר' לטעמם של מתנגדיו שוחרי הנקמה:


18 וְהִנֵּה קָנָה לוֹ שָׂדֶה בִּשְׂכַר הָרֶשַׁע וּבְנָפְלוֹ נִבְקְעָה בִּטְנוֹ וְכָל מֵעָיו נִשְׁפְּכוּ הַחוּצָה (ספר מעשי השליחים א)




אוהבי ירושלים מכירים את המקום המזוהה כמקום מותו של יהודה איש קריות. הוא נמצא במורד גיא בן הינום. קרוב לסינמטק הירושלמי... לפני יותר ממאה שנים בנו האורתודוכסים במקום מנזר יפהפה על שם הנזיר הנודע "אונופריוס", אבל ברוב ההיסטוריה קראו למקום "חקלדמא", על פי הכתוב בהמשך לציטוט האחרון מספר מעשי השליחים:


19 ־הַדָּבָר הַזֶּה נוֹדַע לְכָל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וּלְפִיכָךְ נִקְרָא אוֹתוֹ שָׂדֶה בִּלְשׁוֹנָם 'חֲקַל דְּמָא', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שְׂדֵה הַדָּם. ( מעה"ש א)


המקום כל כך יפה שקשה לחבר בין הסיפור הרע על מותו המזעזע של יהודה עם גן העדן שיצרו הנזירות של מנזר אונופריוס בחקלדמא -



בכל מקרה, יהודה איש קריות של הברית החדשה שונה מזה שמתאר עמוס עוז בספרו "הבשורה על פי יהודה":


" אני מאמין שיהודה בן שמעון איש קריות היה אחד מן הכהנים האלה. או אולי רק מקורב אליהם. אולי הוא נשלח על ידי הכהונה הירושלמית להיספח אל עדת מאמיניו של ישו כדי לרגל אחריהם וכדי להודיע לירושלים על מעשיהם. אלא שהוא דבק בישו ואהב אותו אהבת נפש, עד שנעשה המסור שבכל תלמידיו."





יש לי המון מה להגיד על יהודה איש קריות, ובעיקר על העדויות שנתנו כותבי הברית החדשה. האם ניתן לסמוך על עדויות אלה? ברשימת עדי ההגנה על דמותו של יהודה, יהיו כל מיני, כולל סופרים כגון עמוס עוז...

וחכו שאראה לכם את יהודה איש קריות על פי יוצרי המחזמר שהפך לסרט - JESUS CHRIST SUPER STAR. ביום חמישי, 15 באוקטובר, בשמונה בערב בזום של מוזיאון מגדל דוד,

אערוך משפט חוזר ליהודה איש קריות,

ומשפט לעדים שחרצו את גורלו להיות האיש המייצג את הרוע המוחלט לדורי דורות.

לעת עתה אסתפק בזיכוי אחד, שקיבל יהודה איש קריות, מחברתי ומורתי הנזירה קריסטין מהר הזיתים, איתה שוחחתי על דמותו וגורלו של האיש. האם קריסטין אמרה לי בטון מהורהר:


"השליחים חטאו כלפי יהודה איש קריות! מה למדו מישוע?! ומה היו צריכים ליישם מתורת מישוע?!

היו צריכים לחבק את זה שנכשל, לחזקו, לתת לו להשתקם בחיק החמלה. במקום זאת – כשלו אחד עשר התלמידים..."

וואוו, אני אומרת לעצמי, כמה יש עוד ללמוד על היכולת האנושית – גם להרע וגם לחמול.


 

ואם בענייני עדויות כוזבות עסקינן, אז הנה הזמנה להרצאה חוזרת:

מדוע רצח היהודי משכונת שפירא את הנזיר האורתודוכסי פילומנוס?

(דר' דוד גורביץ', יום ג' בשבוע הבא, שעה 19:00. אפשר להירשם גם כדי רק לראות את ההקלטה.

מספר מילים על הפרשה:

לפני מספר שנים, סיפר לי מורה הדרך, דר' דוד גורביץ', על קבוצות צליינים החוזרות ממנזר 'באר יעקב' בשכם עם סיפור על "הציונים שרצחו באופן פולחני את הנזיר פילומנוס". תוך זמן לא רב היינו שנינו שקועים עד צוואר בחשיפת פרטי האירוע, כדי להביא מחקר אקדמי מדויק, ככל הניתן על אותו רצח שהיה. באותם ימים הייתי בקשר עם משטרת ישראל כיועצת לענייני נצרות. באופן חריג ניתן לי אישור להיכנס לארכיון ולעיין בתיק הרצח על כל החומרים בו. לצערי נאסר עלי לצלם מתוך התיק ולמרות שהייתי לבד בארכיון שמרתי על הכללים. (מי שנתן לי את האישור ואת אמונו המלא היה תנ"צ אפרים ברכה ז"ל. צומות של אלף ימי כיפור לא יכפרו על העוול שנעשה לאיש הזה, דוגמא ומופת ל-"צדיק ורע בו" ו-"בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי אוון". לצערי לא חוזרים לספר את העוול שנעשה לתנ"צ ברכה ז"ל, שהתאבד בעקבות עלילת דם לא פחותה מרצח הנזיר).

קריאת העדויות והדוחות המשטרתיים והתבוננות בצילומי הזירה (פעם יחידה שצפיתי בתמונות מזירת רצח), לא השאירה ספק שמדובר ברצח אכזרי – אבל הפריכה את ההגזמות, ההמצאות והפרשנויות שהפיצו גורמים שונים ושהפכו את הסיפור לפייקניוז , כאילו "מידעי". בצילומים שראיתי בארכיון המשטרה, ברור שלא עקרו את העיניים של הנזיר ולא כרתו את האצבעות בהן הוא מברך. לא היו עדויות על 'יהודים שביקשו להשתלט על באר יעקב כאתר יהודי' ולא על מתנחלים שאיימו על המקום (משונה, אבל מכל המקומות המקראיים ביו"ש – דווקא באר יעקב זוכה להתעלמות מוחלטת מהיהודים והמתנחלים). הבעיה היא שבעקבות הפרסומים המטעים באתרים האורתודוכסיים, הכניסו חוקרים מהאקדמיה (!) את תאוריית "הרצח הפולחני" של הנזיר כאילו מדובר בעובדות, כאילו היו בעצמם בזירה, כאילו הקליטו וצילמו בזמן אמת.



מזעזע במיוחד שתחת הערך "פילומנוס", בספר בהוצאת אוקספורד, The Blackwell Dictionary of Eastern Christianity – מצוי נרטיב FAKENEWS ומאמציו של דר' גורביץ לתקן את המהדורה המקוונת עלו בתוהו.

דווקא היום שלח אלי לינק לדיון שהתחולל בין עורכי הויקיפדיה בעניין פילומנוס. הנה מה שכתב לי:

"בערך העדכני של ויקיפדיה, אנחנו (דוד גורביץ'' ויסכה הרני) מופיעים כמקור מידע עיקרי. נכנסתי ללשונית הדיון והתברר שהתנהל דיון ארוך מאוד בין העורכים של ויקיפדיה, כאשר חלק תמכו בגרסה "המסורתית" וחלק תמכו בגרסה שלנו. מה שהכריע את הכף להעדיף את המאמר שלנו כמקור מידע הנכון והמהימן היא הרמה הגבוהה של המאמר שלנו. זו אחת המחמאות הגדולות ביותר שקיבלתי אי פעם על מחקר אקדמי - לא חושב שאת הדוקטורט שלי קראו בדקדקנות כזו!"

אז זהו הסיכום המצער: פוליטיקה תומכת בפרסום "אקדמי", ו"האמת" איננה סובלת סימני שאלה. למזלנו עורכי הויקיפדיה הם אמינים יותר מאשר ספרים 'אקדמיים' מסוימים. הבעיה היא שמקובל בעבודות אקדמיות לצטט עבודות אקדמיות אחרות, גם אם הן מחזיקות מידע שקרי, ולא ויקיפדיה...

לגבי הויקיפדיה ברוסית - בה כן נשתמר נרטיב הפייקניוז על שלל המצאותיו - אנו מחפשים עורכים, ונודה לכם אם אתם מכירים ויכולים לקשר ביננו.

 

אם כן - בשבוע הבא (15 באוקטובר, יום חמישי בשעה 20:00) - אתחיל בפתיחת התיקים של "הבוגד", "הנבגד" ו"היצאנית" =יהודה איש קריות, ישוע מנצרת, מרים ממגדל. קישור.





1,806 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page