top of page
Holy-SepulcherGettyImages.jpeg

כנסיית הקבר

Take 1

תגובת יסכה הרני להצהרת הכנסיות (האורתודוכסית, הארמנית והקוסטודיה הפרנסיסקנית) ולסגירת כנסיית הקבר בירושלים:


ביום ראשון ה25 בפברואר 2018, מצאו אלפי תיירים ומקומיים את כנסיית הקבר סגורה וכרזה מתנוססת עלייה הקוראת ״די לרדיפת הנוצרים בירושלים״. הצהרה משותפת של ראשי הכנסיות פורסמה, בה מואשמת ישראל בהתנהגות המזכירה צעדים נגד יהודים באירופה ״בימים חשוכים״. ישראל נקראת להפסיק את רדיפת הנוצרים ונישול נוצרים מבתיהם ואדמותיהם.
צעד דרמטי זה מעיד על הפוליטיזציה והשימוש הציני במקום קדוש. הנושאים המטרידים ובצדק את הכנסיות הינם: 
1. מיסוי של נכסים מניבי רווחים בבעלות הכנסיה. 
2. דיון בהצעת חוק של ח"כ רחל עזריה, נגד מימוש החזרתן של אדמות כנסיה בתום שנות החכירה.

אתייחס לטענה הראשונה: לפי פקודת העיריות יש למסות מוסדות מניבי רווחים כגון: מסעדות מלונות ואכסניות. הכנסיות זכו מן ההפקר שנים רבות ולא שלמו ארנונה.
מקומות תפילה ואתרי קודש פטורים מתשלום לית מאן דפליג. דרישתו של ניר ברקת, הגם שמהולה בפוליטיקה מול משרד האוצר, אינה עומדת בניגוד להיגיון ולדרך הישר. בארצות רבות נוצריות בעולם מסעדות, אכסניות ושאר מוסדות מניבי רווח תחת בעלות הכנסייה, משלמים מיסים. ראשי הכנסיות מאשימים את ישראל שהיא משנה את ה״סטאטוס קוו״, משום שהיו פטורים מתשלום, כל זמן שהאימפריה העות׳מאנית שלטה באזור. ובכן, לידיעת ראשי הכנסיות הריני מזכירה שבכול התקופה העות׳מאנית נדרשו נוצרים לשלם מס גולגולת, נדרשו לשלם דמי כניסה לכנסיית הקבר ונאסרו עליהם איסורים רבים, כגון צלצול בפעמונים. אם רוצים ראשי הכנסיות להחזיר ״סטאטוס קוו עות׳מאני״ , האם ירצו לחדש גם את כול המוזכר לעיל?  אין ספק שמאחורי הסערה בכוס התה הלוהטת הזו, עומד ניסיון של ראש כנסיה (בלי שמות), להתנער מאשמת מכירת אדמות ליהודים. אשמה זו יקשה עליו מאוד לנקות.
מכאן הגוון ההיסטרי של ההודעה, האקט המוגזם של סגירת המקום הקדוש בכול העולם לנוצרים. זכותו של כל גורם לנסות לחסוך בהוצאותיו להתלונן כנגד מיסוי, אולם הצהרה בומבסטית זו מדיפה ריח רע, ומהדהדת רוח אנטי ישראלית ואף אנטי יהודית.

Take 2

כנסיית הקבר  Take 2 
טלנובלה: פתיחה, סגירה, פתיחה - בכנסיית הקבר

 

באופן לא מפתיע, פרשת סגירת כנסיית הקבר זכתה לסיקור מינימלי בתקשורת הישראלית, אבל זעזעה את העולם ואת ציבור מורי הדרך... מורי הדרך היו הראשונים לדווח לציבור הישראלי על סגירת הכנסייה, הם אשר עמדו אובדי עצות נוכח התיירים שלהם ומול הדלת הסגורה. מורה דרך עם קבוצתו הפולנית עמד מול הדלת עם השלט "די לרדיפת הנוצרים" וצלצל אלי במצוקתו להמציא הסבר ראוי על רדיפת היהודים את הנוצרים - לפולנים. הטלפונים, הווטסאפים, הסמסים שטפו אותי. וכך, שעות ספורות לאחר תגובתי למען צבור מורי הדרך, הופיעו דעותיהם ותגובותיהם של מומחים ישראלים כפטריות לאחר גשם. רובם נזעקו להסביר את צעדיהם של הנוצרים. יומיים אח"כ נזעקה מדינת היהודים וקבעה שדרישותיה יידחו לעת עתה. אז באמת מי צודק?

תהיתי ביני לבין עצמי: מה היה אומר ישוע? "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים"?  אולי היה מציע לדוג דג ולמצוא בו מטבעות לתשלום הארנונה. נדמה לי שהיה בוכה שוב, ואומר לכולנו שהממון העביר את כולנו על דעתנו ושבית התפילה היה אמור להשאר בית תפילה. כך לפחות נהגה אישיות נוצרית בכירה (מאד – מאד בכירה! בעוד כמה שנים אוכל לחשוף...) שבתוך 12 שעות יצרה עמי קשר והביעה את הזעזוע, התסכול וההתנגדות למהלך זה של הוזלת הכנסייה הקדושה בעולם.

לא עברו שלושה ימים, והנה נוחתת למרקע המחשב שלי התכנית החביבה עלי: חדשות ארץ הקודש של הפרנציסקנים. בכתבה הראשונה (בוידאו המצורף להלן) מסביר הקוסטוס, ראש הפרנציסקנים שומרי ארץ הקודש, כמה קשה היה לו כפרנציסקני הרוצה לשמר את דרכו של פרנציסקוס, להסכים (לסגירת הכנסייה) ולקחת החלטה שאינה שוחרת שלום.

תהיתי: 800 שנים ידע המסדר הזה עליות ומורדות, ימים קשים תחת השליטים השונים קודם לימי שלטון ישראל. כמה פעמים הסכים או יזם קוסטוס זה או אחר לסגור את הדלת נוכח גזירותיהם? שאלה רטורית, זה לא קרה.  

 

ומיד אחרי הכתבה הנ"ל – כתבה המתארת כיצד באקט של סולידריות עולמית, נצבע הקולוסאום באדום, כהזדהות עם הכנסיות המדממות של סוריה, המרטירים הנוצרים שנטבחו בידי דע"ש ושאר זוועות. (צפו בוידאו הבא.) מושג המפתח שהוזכר בכתבה היה "רדיפת הנוצרים". אני מזמינה אותכם לצפות בשתי הכתבות ולהצטרף אלי לאיחולים אמיתיים שבמקומות בהם שולט הצבע האדום של רדיפות מדממות, יהיה (במקרה הגרוע ) רק צבע הכסף.

ובחלומי...

 כשתקום סוף סוף מנהלה מסודרת לטיפול בנוצרים, ותינתן הקשבה ועזרה על בסיס קבוע ולא קפריזי של כיבוי שריפות, וכולם יחזרו לפרופורציות ולעשתונות – יכנסו ראשי כנסיית הקבר (ביחד עם ניר ברקת ורחל עזריה?) דרך הדלת הפתוחה ויכרעו מול אבן המשיחה ויבקשו את סליחתה.

הצצה נדירה לכנסיית הקבר?  – עוד פיהוק, עוד החמצה