יש טקס נוסף בירושלים שמצית אש. והאש איננה פורצת בקבר הקדוש...! האש פורצת בד"כ כמה שבועות קודם לכן - במו"מ בין המשטרה לראשי הכנסיות על כמות הנכנסים לכנסייה ביום "שבת האור".
איפה אנחנו בלוח השנה? בשבוע הקדוש של הכנסיות המזרחיות. ביום ראשון הבא (24.4.22) יחוגו את הפסחא. עבור רבים זו תהיה סעודה משפחתית וקהילתית של סיום שבוע תפילות, טקסים, פעילות כנסייתית מוגברת וגם סיום של שנות הקורונה.
ישראלים שטרם זכו לראות את שמחת חגי הפסחא – יכולים כעת לחוות אותה בכל רחבי הגליל (מגוש חלב ועד נצרת, מטבריה ועד עכו) , ערי השפלה והחוף (יפו-רמלה- לוד) וכמובן בירושלים וסביבותיה. מורי הדרך והצלמים כבר עטים על הטקסים מזה כמה שנים. (התרחבות תופעת הדרכות על הנצרות מזמינה מחקר בפני עצמו - שנות הקורונה תיזכרנה כימי הזוהר של הדרכת טיולי נצרות לקהל הרחב).
צילום: אורי אורחוף
אבל דווקא בירושלים "פחות עדיף"... למה? עניין טכני וגם אנושי:
רבים הם המבקשים לראות את טקס שבת האור בירושלים. זהו "הטקס העילאי של הכנסיות המזרחיות", כמאמרו של ג'ורג' ארצ'ר ליונל קאסט, הקצין הבריטי אשר כתבת את דו"ח הסטטוס קוו המפורסם על המקומות הקדושים לנצרות. נספח שלם בסוף הדו"ח מוקדש לטקס אותו כינה: The Holy Fire, the supreme ceremony of the Eastern Churches.
מדי שנה בשבת האור נצבט הלב לראות או לחשוב על ההמונים שהגיעו מרוסיה/גאורגיה/סרביה/מצרים ועוד ארצות רחוקות, הנאלצים למצוא מחסה מהשמש הקופחת ברחבה ליד שער יפו, לאחר שנכשלו תחנוניהם ומאמציהם לחדור מבעד למחסומים הסוגרים את הרובע הנוצרי. בשעות הארוכות שבהן מתכוננים בכנסייה להוצאת האור מהקבר של ישוע – הם נמצאים ברחבת שער יפו, צופים בטקס דרך מסכי ענק שהכינה העירייה עבורם... אילו היו בביתם בניכר היו רואים טוב יותר ובתנאים משופרים. אבל מי דמיין שייאלץ לטוס לארץ הקודש כדי לראות שדור של הטקס החשוב שלשמו באו?...
צילום: אורי אורחוף
אין לי ביקורת על המשטרה הפועלת בהקשר זה מתוך זהירות וחשש. הבהלה מפני צפיפות אשר עלולה לגבות חיי אדם היא אמיתית בעיקר אם נוצרת מהומה ודוחק של ההמון לצאת בו זמנית מהכנסייה. להימחץ למוות בכנסיית התחייה? זה קרה לא מעט בהיסטוריה. הנה חלום הבלהות של הממונים על בטחון הציבור, בניסוחו של עד ראייה, הנוסע, הדיפלומט והסופר רוברט קורזון, בספרו "מנזרים במזרח" ב- 1849: "הנרמסים היו מונחים בערימות, אפילו על אבן המשיחה. רוב הסובלים היו צליינים וזרים כל הרחבה לפני הכנסייה היתה מכוסה בגופות אשר הונחו בשורות על פי פקודות הפאשה, כדי שחבריהם ימצאו אותם ויקחו אותם. כשחזרנו לכיוון הבית ראינו מספר אנשים נושאים גופות: חלקן של מתים, חלקן של פצועים ואחרים במצב גוסס ..." מספר הקרבנות באותה אירוע אומלל היה קרוב ל-400 נפשות!!
צילום: אורי אורחוף
לא עזרה העובדה שהשליט עצמו נכח בטקס בעצמו: אורח הכבוד, איברהים פאשה בכבודו ובעצמו, נקלע למהומה האנושית שנוצרה מסיבה זו או אחרת וחולץ בקושי רב כאשר חייליו מפלסים לו דרך במחיר רמיסה של ההמון שעמד בדרכו!
בקיצור – אם רוצים לנכוח בשבת האור – אז חפשו קהילה מקומית אי שם, ושימחו בשמחתה...
אני שמחה לשלוח את הלינק להרצאה שהעברתי בזום לפני שנתיים, על ההיסטוריה, המסורות והסטטוס קוו של טקס שבת האור: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול... כולל למה רצוי שלא לכנות את האירוע "טקס האש הקדושה".
https://bit.ly/holy-fire לצפייה בהרצאה
צילום: אורי אורחוף
הסרטון באדיבות אורי אורחוף