top of page

הבלוג של יסכה הרני

חיפוש

בעקבות גברתנו מרים של הר הכרמל והמסדר הכרמליטי בחיפה

לפעמים אין צורך לנסוע לחו"ל כדי לראות תהלוכה קתולית ססגונית, וגם אין צורך לעלות לירושלים לראות את הפטריארך הלטיני של ירושלים.

פשוט כי זה קורה פעם בשנה כאן בארץ, ומכל המקומות - דווקא בחיפה!


למקומיים זו חגיגה של ממש, וזה הכי חו"ל שאפשר במרחק של שעה מהבית. אפילו פטריארך ירושלים מגיע כדי לעלות רגלית עם מרים בשדרות בן גוריון! המאמינים מושכים בחבלים את הרכב עליו נמצא פסל מרים ממרגלות הכרמל ועד לראשו, ונשים צועדות (חלקן יחפות!) תוך שהן משננות את תפילת "שמחי מרים".

אני מזמינה את מי שיכול להעפיל רגלית לראש הכרמל (אם כל הנ"ל יכולים אז...) -

ביום ראשון הקרוב 14.4

לסיור שכולל 'מאחורי הקלעים' של מנזרי הכרמל, למפגשים מיוחדים וכמובן ללוות את התהלוכה המיוחדת של 'גברתנו של הר הכרמל'.



חיפה

לחיפה, העיר הראויה ביותר להדגים חיים משותפים (יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, בהאים), יש אוכלוסייה נוצרית מגוונת (אורתודוכסים, לטינים-קתולים, מלכיתים וקצת אנגליקנים ומשיחיים). אוכלוסייה זו הצטמקה בעקבות 1948 ל- 3,000 נוצרים בלבד, אבל נוכחותם חיה ודומיננטית: כנסיות, מנזרים, קהילות ו... תהלוכה שנתית ברחובותיה הראשיים של העיר.

כנסיית סטלה מאריס היא אטרקציה מפורסמת, למעשה - גאווה לעיר חיפה. אליה מגיעים צליינים ותיירים, מקומיים ואפילו יהודים (אולי עדיף שלא להזכיר מי "ביקרו" שם לפני המלחמה, אבל בכל זאת - חסידי ברסלב מסוימים שהחליטו שבכנסייה קבור אלישע הנביא!)

התהלוכה בחיפה המוקדשת ל'מדונה של הר הכרמל', היא עוד ביטוי לנוכחותם החיה והתוססת של הנוצריםבחיפה. לאחרונה מלאו לתהלוכה 100 שנים. אמת, זו אינה מסורת של מאות שנים, אבל מתקיימת בסגנון וברוח תהלוכות שמתקיימות ברחבי העולם הקתולי מזה מאות בשנים. התהלוכה ססגונית ושמחה. אדוקה וגם עממית. קצת מראות טובים ואנשים שצועדים עם אמונה ולב טוב -יכולים לעזור בימינו.



מרים עולה בשדרות בן גוריון

ראשיתה של המסורת קשורה לשחרור הארץ מהשלטון העות'מני וסיום מלחמת העולם הראשונה.

פסל יפהפה של מרים נשלח כמתנה למנזר סטלה מאריס ומאז הוא מתנוסס מעל המזבח ומעל מערת אליהו הנמצאת בתוך הכנסייה. פסל יקר ערך זה (בעיר רגשית) הורד ממקומו והוחבא בכנסייה בעיר התחתית מחשש שהתורכים יפקיעו את הכנסייה כחלק ממערך המלחמה ב"כובש הבריטי", ומי יודע מה יעוללו לפסל.

שנתיים אחרי המלחמה, מאושרים מהשתמרותו של הפסל במלוא הדרו, העלו נזירי המסדר הכרמליטי את הפסל בתהלוכת הודיה בחזרה לכור מחצבתו - כנסיית סטלה מאריס. לימים החליטו שמידי שנה יש לתת הודיה - גם למרים וגם להצלת הפסל - בתהלוכה שמחה וחגיגית. לא עם הפסל היקר - אבל עם רפליקה שלו.

עם השנים הצטרפו רבים: לא רק בני הקהילה, אלא נוצרים מרחבי הגליל ואפילו מיתר הארץ. לא רק נזירי הכרמל אלא נזירים ממסדרים שונים ואפילו - הפטריארך של ירושלים.

הציר של התהלוכה עובר בשדרות המגינים, שדרות בן גוריון, רח' הגפן ודרך סטלה מאריס, ובחסות משטרת ישראל נעצרת התנועה לכמה שעות בעיר.






המסדר הכרמליטי


בתקופה הצלבנית הגיעו נזירים להר הכרמל, ובחרו לשכון במורדותיו כמתבודדים למחצה, ברוח אליהו הנביא. הם זכו לאישור להקמת מסדר מיוחד עם תקנון משלהם, להבדיל מהבנדיקטינים, הפרנציסקנים ואחרים. את משכנם קבעו בוואדי שיח, התפללו במערת אליהו ומן הסתם גם עלו לפסגת ההר.

תמונות נדירות: 1. הכרמליטים מתפללים במערת אליהו - צילום: דנצ'ו ארנון. 2. נזירים ונזירות בטיול שנתי לוואדי שיח



עם גירוש הצלבנים מהארץ, נאלצו לגלות לאירופה ושם התבססו כאחד המסדרים המכובדים. לימים חצו את האוקיאנוס והגיעו לכל מקום בו הגיעה הכנסייה הקתולית. באמריקה הצפונית, למשל, התישבו באזור סן פרנציסקו ולוס אנג'לס, ובין השתיים הניחו את היסודות לעיירה בשם - 'כרמל'!

לימים, במאה ה-17, הצליחו הכרמליטים בלחץ הספרדים לחזור ולשבת בהר הכרמל. בראשם היה האב פרוספר של רוח הקודש. פרוספר נולד בספרד ב- 1583 בשם -Martín Garaizabal Jiménez והחל את דרכו כנזיר כרמליטי יחפן ב-1618 ברומא. הוא נדד בין מנזרים באירופה ולאחר מכן הגיע לאיספאהן (פרס) ולסוריה. לבסוף הגיע להר הכרמל ב-30 בנובמבר 1631 למערת אליהו, ובאפריל 1633 עם מספר נזירים כרמליטים הפכו מערות בראש הכרמל (ליד תחנת הרכבל העליונה בסמוך לסטלה מריס) - למנזר.

עברו עוד שנים והכרמליטים רכשו ובנו לעצמם מנזר במקום בו כנסיית סטלה מריס המפורסמת.





איך מזהים את המסדר? לפי הסמל הנמצא בראש כל מתחם כרמליטי בעולם


הסמל עוצב בתקופה וברוח של מסורת אבירית: על מגן. על המגן נראה הר הכרמל ובראשו הצלב, משום הקשר ההיסטורי של ייסוד המסדר בכרמל וכן בזכות המסה הספרותית-תאולוגית של גדול קדושי המסדר- יוחנן של הצלב.

ההר מופיע באופן סכמטי - כמשולש חד זווית. יש הטוענים שזה לפי הגיאוגרפיה של ואדי שיח (המקום בו נוסד המנזר הכרמליטי הראשון), היורד למרגלות הר הכרמל, הירידה זו היא מאוד צרה המתרחבת בהדרגה לכיוון הים.

שלושה כוכבים מתנוססים על המגן - כל אחד עם שישה קודקודים (המזכירים מגן דוד). גם כאן נרדרש הסבר ויש הטוענים שהם מסמלים את מרים, אליהו ואלישע.

מעל המגן נראה כתר מלכות ומתוכו יוצאת ידו של אליהו עם חרב בוערת. על הסרט שמתנוסס מסביב לכל זה, מופיע המילים הדרמטיות של אליהו הנביא : Zelo zelatus sum pro Domino Deo exercituum- "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת" (מלכים א', פרק י"ט, פסוק י').




מרים, המלכה של הכרמל


הנזירים הראשונים בהר הכרמל (מאות 12- 13), הקדישו קפלה למרים,  בתקופה שבה עלתה ההערצה וצמח פולחן רב סביב דמותה. הם קראו לה- גברתנו, וכך נודעה לימים: גברתנו של הר הכרמל. מרים נחשבה לפטרונית של המסדר הכרמליטי והייתה כסמל לאמונה, התבוננות, השגחה וגם יופי. הפסוק מפרק ז בשיר השירים - רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים - יוחס לה, ומשום כך מעטר את כנסיית סטלה מריס, בה נמצא הפסל המפורסם שלה. הפרשנות לפסוק בספר מלכים א פרק יח' -הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם וַיֹּאמֶר עֲלֵה אֱמֹר אֶל אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד וְלֹא יַעַצָרְכָה הַגָּשֶׁם (המתאר את אליהו בראש הכרמל צופה כיצד ענן מביא גשמי ברכה וקץ לבצורת), היא שהענן הוא רמז למרים וגשם הברכה - יהיה בנה, ישוע.

מרים, אם כן, כל כך מזוהה עם הכרמל עד שהיא בעצמה נקראת "כרמל", ומכיוון שהאותיות ל' ונ' נוטות להתחלף, שמה הפך ל- "כרמן". אם כן, כל אישה הנקראת 'כרמן' היא גם 'כרמל' וגם - 'מריה'. משום שהאדיקות בספרד הקתולית היא גדולה, וכן הערצת מרים, ומאחר והמסדר הכרמליטי היה נפוץ ומפורסם בספרד- כך עלתה הפופולריות של השם כרמן.






הסקאפולר


מאפיין של פסלי מרים של הר הכרמל הוא הסקאפולר. הסקאפולר מהמילה "סקאפולה" כלומר עצמות השכם. על גלימת הנזיר יש רצועה היורדת קדימה ואחורה מאזור השכמות. היא מזכירה לנזירים את הגלימה (שכמיה) שהעביר אליהו לאלישע ומסמלת שריון! פסלים של מרים העוטה כתר ומחזיקה בידיה את ישוע - קיימים בגרסאות רבות, אבל רק מרים של הכרמל מחזיקה סקאפולר קטן - כזה שיכול גם מאמין פשוט לשים תחת הבגד (אפשר להשוות ל'ציצית קטן').

  על שני חלקי הסקאפולר תמיד תהיה מרים נושאת את בנה (ומעניקה סקאפולר), יהיו האותיות A M (קיצור של אווה מריה) ואם אפשר - גם הר הכרמל .







ההמנון של פרח הכרמל


שיר הלל בשם Flos Carmeli (=פרח הכרמל) מפאר את 'גבירתנו של הר הכרמל'. בראשית הקדישו את השיר לחג של הקדוש סיימון סטוק ( 1165-1265), נזיר כרמליטי שהוגלה מהארץ עם הצלבנים לאנגליה, שם חי כמתבודד בתוך גזע עץ. מאז חזרתם של הכרמליטים לכרמל 1663, זהו ההמנון של חגיגות גבירתנו של הר הכרמל ב-16 ביולי.

פרח הכרמל, גפן פורה; פאר גן עדן, יולדת אך עלמה. לא ישווה לך אך אחד. אם כה נוגה, כמוך אף אדם לא הכיר, הרעיפי טובך על הילדים של כרמל, הו, כוכב הים.


במהלך התהלוכה ידקלמו המאמינים שוב ושוב את המזמור המפורסם ביותר למרים: 'אווה מריה' - בערבית בלטינית ואולי בשפות נספות. הנה הנוסח בעברית:

שמחי מרים, מלאת החסד,

ה׳ עימך,

ברוכה את בנשים

וברוך פרי בטנך, ישוע

מרים הקדושה, אם האלוהים,

התפללי בעדנו, החוטאים,

עתה ובשעת מותנו.

אמן.





נאחל לחיפאים, לנוצרים ולצופים מכל מקום שיבואו - תהלוכה חגיגית, יפה, שמחה, רוחנית וממלאת לב ונפש.








549 צפיות0 תגובות

תגובות


bottom of page