חיפוש

לכל עמוד יש שם! תרגומי הכתובות שעל עמודי כפר נחום.

עודכן ב: מרץ 11

בכפר נחום מוצגים וממצאים לרוב. על ארבעה עמודים נמצאות כתובות אשר תוכלו להשתמש בהן להציג מספר נושאים, ובראשם – השפות והשמות הנהוגים בארץ בתקופתו של ישוע ובזמן התגבשות הנצרות והיהדות בתקופה הביזנטית. לפיכך אתייחס לנושאים מתוך שלוש הכתובות העתיקות ביוונית, בארמית ובלטינית ומעט לגבי הכתובת המודרנית.


1. כתובת ההקדשה ביוונית, על עמוד בבית הכנסת בכפר נחום:


"Ἡρῳδης Μονιμου και Ἰουστος υἰος ἁμα τοις τεκνοις (ἐκτισαν) τον κιονα"


"הורדוס בן מונימוס ויוסטוס בנו הקימו יחד עם ילדיהם עמוד זה"


"Herod (the son) of Monimos and his son Justus together with their children erected this column"

הכתובת היוונית על העמוד הקדמי בבית הכנסת בכפר נחום, מושכת את תשומת ליבם של הצליינים. זו אותה השפה ואותו א"ב המוכר מרחבי הארץ, כולל מוצגים שנאספו מבית המקדש וסביבותיו (כגון כתובת האזהרה לגויים שלא לחצות גבולות בתוך שטח הר הבית). הכתובת המופיעה בבית הכנסת מזכירה תורמים שבעזרתם הוקם בית הכנסת ("הוקם עמוד" – אולי מימנו הסעת גושי אבן ענקיים ממחצבה מרוחקת? אולי מימנו ימי עבודה של פועלים? אולי את המנופים?...) . מה נוכל להעלות כהשערות לגבי היהודים הללו, אשר בתקופה הביזנטית בקשו לחרוט שמם ביוונית דווקא? האם הייתה זו שפת האם שלהם או אולי רצו שקוראי יוונית ידעו מיהם (כולל גויים!) כ- "גבירים" בעיירה? השמות כולם לועזיים וארצה להתייחס לשם הראשון המופיע בכתובת – הורדוס.  ניתן להבין שמי שבחרו להעניק שם זה לבנם, לא ראו בשם זה גנאי ואולי אפילו בקשו להתהדר בשמם של שליטים בעלי עצמה והשפעה בהיסטוריה! הבה נזכר בשימוש בשם הורדוס בתקופתו של ישוע (לפחות 3 – 4 מאות שנים לפני הכתובת הזו).

לשם "הורדוס", ענו מספר רב של דמויות במהלך ההיסטוריה. בברית החדשה, מלבד 'הכוכב הגדול' - הורדוס המלך, מוזכרים בניו הטטרארכיםהורדוס פיליפוס (מת ב- 34), הורדוס אנטיפס (הוגלה מהארץ ב- 39), וכן מוזכרת אחייניתם, הנסיכה הורודיה, שעברה מממיטתו של האחד למיטתו של השני...  בדור הבא של שליטי הארץ מטעם הרומאים מוזכרהורדוס אגריפס ה-I, טטרארך הגליל והפראה משנת 39  ומלך יהודה משנת 41. בספר מעשי השליחים 12 א'-ה', הוא מוזכר כמי שהוציא להורג את יעקב מנהיג השליחים בירושלים והשליך את פטרוס לכלא. מותו בידי מלאך האלהים מתואר בהמשך הפרק (12 יט'-כג'). בהמשך מוצג הורדוס אגריפס ה-2, בנו של אגריפס ה -1 ונינו של הורדוס הגדול. אגריפס זה, שהועלה מדרגת טטראך חלקיס למלך, בתקופתו של הקיסר קלאודיוס (קדמוניות ספר 19, 4), מת בשנת 92 כאחרון השליטים מבית הורדוס. יוספוס אינו מפרגן לו ורומז שנהג גילוי עריות עם אחותו ברניקה, אלא שע"פ פרקים 25 -26 בספר מעשי השליחים, אגריפס בליווי ברניקה הם "צרכני רוחניות", וכאשר ביקרו בקיסריה בסוף שנות ה- 60, האזינו ברוב קשב ושוחחו עם פאולוס בהיותו מאסר, ו- 'כמעט השתכנעו להיות מאמיני ישוע'!!!  (מעשי השליחים 26, 28)

אז אחרי כל זה, איזה יהודי רוצה לקרוא לבן שלו "הורדוס"?  אני לא, אבל רבים בחרו בשם, והנה לנו דוגמה על עמוד בכפר נחום...

2. הכתובת בארמית על העמוד בתצוגה הארכאולוגית בכפר נחום:

"חלפו בן זבידה בן יוחנן עשה עמוד זה, תהיה לו ברכה".


"Halfo , son of Zbeda, son of John, erected this column, may it be a blessing to him”.



גם כאן תרם מאן דהוא לבית הכנסת (או למבנה אחר בו הועמד עמוד זה), אלא שהשמות הם על טהרת השפות השמיות: עברית ו/או ארמית! וכן גם הכתב. השמות ממש מזמינים התייחסות לנושא של שמות בתקופה, ובמיוחד לשמות תלמידיו של ישוע. זה המקום בו מתבקש להזכיר את הדייגים: יוחנן ויעקב בני זבדי - Ζεβεδαιος) Zebedaios) .

אין לי כרגע דוגמאות נוספות לשמות חלפי ו- זבידה המופיעים על העמוד, אבל הם בהחלט נשמעים מהעולם השמי: חלפי בא מהשורש חל"ף והמשמעות: במקום, תמורת, להחליף לחלופין ועוד. זבדי אוזבידה בא מהשורש זב"ד = מתנה. השורש הזה מופיע במקרא גם בצורת נתינה (בראשית, לאה מודה לאלוהים על מתנה שהעניק לה כשילדה) וגם שמות פרטיים כגון בספר עזרא ח' ח' :  "וּמִבְּנֵי שְׁפַטְיָה, זְבַדְיָה בֶּן-מִיכָאֵל." (*ותודה לבלשנית ד"ר עליזה רישביץ.)

באתר "דעת" מצאתי הסבר ודוגמאות מעניינות לשמות מסוג זה.

כותב שם שמואל קליין בלינק הזה: "ועוד מעט והשמות מגלים לפנינו גם צדדים אחרים של השפעת השלטון על חיי כל האומה. יוספוס מספר למשל על איש ששמואלעזר בן Dinaios גיבור מפורסם בסוף ימי הבית שהתהלך עם גדודו בארץ ועשה שמות בין הרומים, עד שתפשוהו ושלחוהו לרומי לדון אותו למיתה. גם חז"ל מספרים כי אחד האנשים שדחקו את הקץ ונכשלו, נקרא בשם "בן דינאי". אין ספק שאין זה שמו של אביו, אלא בני דורו. אנשי ירושלים כינהו "בן דינאי", על שם שהועמד לדין הרומיים ונענש על מרדו. כך ספרו על מעשה גבורתו (של מאן דהוא) שהיה זורק אבוקות של זפת על גדודי רומי וכנוהו בקצור בשם "בן אבוקה".

נראה שמתן כנויים לאנשים, הוא נוהג עוד מימים קדומים. האם מקרה הוא שרב יוחנן בן זכאי הוא אב בית דין?... אפשרי הוא ש- בן ארזא(משנה תמיד ז, ג'), היה כפי שמקובל היום להגיד: "בחור כארז"! איש שהיה אחראי להשכים את הכהנים לעבודה בשעת הבוקר המוקדמת (משנה שקלים ה' א') נקרא "בן גבר" (גבר = תרנגול / המשכים בעת קריאת התרנגול). ושמעון בר גיורא היה כנראה "בן הגר" כלומר צאצא של גר צדק!

ברומי היה מנהג לתת כינויים לילדים על פי סדר מספרם ולפי זמן לידתם בתוך המשפחה. אנו מכירים שם אנשים בעלי הכינויים: השני (בספר מעשי השליחים כ' ד',  מוזכר אחד מהמלווים של פאולוס, בשם "סקונדוס"/ Secundus, כלומר -  השני. י.ה.), החמישי, השישי, השמיני. ואותו המנהג אנו מוצאים בארץ ישראל ובירושלים. כן נקרא הכהן הגדול יהושע בן "גמלא", פירושו הבן השלישי (האות גמל). אחד מתלמידי הלל היה "בר הא-הא", כפי הנראה על האות החמישית שבא"ב ה"א. ומי שהיה בכור לאמו, קראו אותו בשם "בן פטורי", כלומר "פטר רחם אמו", או "בן בוכרי"."

לסיכום – אפשר להצביע על העמוד, תוך ציון השמות המופיעים בכתובת, להציע לאנשים לצלמם ובדרך מפה לשם או בהרצאת ערב, לספר על שמות שהיו נהוגים אז – בימיו של ישוע ועד עידן המשנה והתלמוד, כלומר בתקופה הרומית/ביזנטית.

3. הכתובת בלטינית על אבן המיל בתצוגה הארכאולוגית בכפר נחום:


האימפרטור, הקיסר - (בנו של) האלהי טריאנוס* (מנצח) הפרתים, נכדו של נרווה** האלהי  - טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס***


The Emperor Caesar, (son of) the divine Trajan who conquered the Parthians, grandson of the divine Nerva, Trajan Hadrian Augustus."


* טְרַאיָאנוּס, שלט בשנים 98 – 117.

** נֶרְוָוה, שלט בשנים 96 – 98.

*** טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס, שלט בשנים 117 – 138.

[התארים זהים לאלו שנמצאו בכתובת שנתגלתה בירושלים: "לאימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס (הכהן הגדול), בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס". חצי הכתובת בבעלות הפרנציסקנים וחציה השני בבעלות רשות העתיקות. ]



על הדמויות שבכתובת בלטינית על אבן המיל – אפשר להעלות כמובן מאמר שלם. בינתיים הייתי מציעה להסב את תשומת ליבם של התיירים למילה DIVI, כלומר – אלהי, ולהשלכות על תרבות הרואה את הקיסר כלא פחות מ- אלהי, DIVINE. אם לא הצגתם לתיירים עד כה את המטבעות המראים את השליטים המתהדרים באלוהותם – אז הנה המקום הנכון לשלוף צילום, ולהציג את הפער בין תפישת השליטים ברומא והתרבות הנגזרת מכך לעומת "מלך מלכי המלכים" בעולם המונותאיזם. זאת בסתירה דרמטית לתפישת הנצרות את ישוע כ'בן האלהים'!!

להורדת תמונות של המטבעות חפשו בגוגל תחת המושג  Divi filius למשל בלינק הזה




4.כתובת זכרון בלטינית לנזיר והארכאולוג, גאודנציו אורפלי, על עמוד בבית הכנסת בכפר נחום:


  "להנצחת זכרו של האב הנכבד גאודנציו אוֹרפֿלי ממסדר הפרנציסקנים, שבפעולתו המסוּרה הושבו על כנם אבני הקיר הצפוני וארבעה עמודים של בית הכנסת העתיק. מת ב-20 באפריל 1926 אחרי השלמת מפעלו. הוקרת הקונגרס הארכאולוגי הבינלאומי ויחידת השימור במחלקת העתיקות".

To the pious memory      

of the Reverend Father Orphali OFM, by whose

devout work

the northern stones of the ancient synagogue

and four columns

were restored to their position. 

He died two days after his work

on the 12th before the calends of May (April 20) in 1926 AD.

Applauding him - the International Archaeological Association,

and the Office for Preservation of Antiquities.


לא ראוי להתעלם מהכתוב על הנזיר והארכאולוג גאודנציו אורפלי, למרות שהכתובת המודרנית לא הייתה אמורה להיות שם,  ואינה רלבנטית לדיון בכתובות ובשפות עתיקות שנותרו כדרישת שלום מהעת העתיקה. יש מי שיגיד שזו שערוריה שהיא בכלל חקוקה על עמוד באתר כה חשוב והיסטורי, אך זה היה בעידן אחר וקשה לשפוט את הפרנציסקנים שהיו בסערת רגשות עת נודע על מותו בטרם עת של חופר ומשחזר כפר נחום. אפילו בויקיפדיה בעברית ישנו ערך עליו: גאודנציו אורפלי-ויקיפדיה הפרטים הבאים לגבי חשיבותו לארכאולוגיה הארץ - ישראלית לקוחים מאתר זה: "ב-1919–1920 ניהל אוֹרפֿלי את חפירות שרידי הכנסייה הביזנטית בגת שמנים לקראת בניית כנסיית כל העמים באתר. ב-1924 פעל לארגון מחדש של מוזיאון העתיקות של בית הספר הפרנציסקני למקרא.  בשנים 1921–1926 ניהל את החפירות בכפר נחום, שבהן נחשף המבנה המתומן (ביתו של פטרוס) וכמו כן שוחזר חלק מבית הכנסת. העבודות נעצרו אחרי שאוֹרפֿלי קיפח את חייו בתאונת דרכים באפריל 1926 בדרכו לקונגרס הארכאולוגי הבינלאומי שנערך באותם ימים בירושלים."

פרדוקסלי שמי שחתום כיוזם של חקיקת הכתובת במקום כה בולט ובאתר בעל חשיבות מונומנטלית מבחינה היסטורית ודתית, זו היחידה לשימור ארכאולוגי... היום זה לא היה קורה.

460 צפיות