top of page

הבלוג של יסכה הרני

חיפוש

מילות פרידה מיוסף רצינגר / האפיפיור בנדיקטוס ה-16, תאולוג שבמקרה גם היה אפיפיור


זכרונם לברכה, שני אנשי הגות, רוח ואמונה: האפיפיור בנדיקטוס והרב שאר ישוב הכהן, רבה הראשי של חיפה



"יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה" (מרקוס ט 49) - פרידה תאולוגית מהאפיפיור בנדיקטוס ה-16


זהו הוֹמָאז' לאִישׁ שֶׁהָיָה מְלֻמָּד בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ ובאמונה, ובעל יְּכֹלֶת תֵּאוֹלוֹגִית מרשימה ביותר. כמה ספרים ומאמרים פירסם? אולי אפילו אלוהים לֹא סָפַר.


עִיּוּן בְּמִלָּה אַחַת, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק- בְּפֹעַל אֶחָד, יכול להעשיר את הקריאה בכתבי קודש. זה מה שרצינגר/ בנדיקטוס ה- 16 ידע לעשות, ועשה הרבה. על המילה מלח בכתבי הקודש הוא כתב ספר שלם, בו הוא דן בעומקו של משפט זה - "יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה". אבל אני בוחרת הפעם להקדיש תשומת לב לפועל ייחודי בו הוא גם עסק: "להיות ביחד" וליתר דיוק "לאכול מֶלַח יחדיו".

נצא לדרך:

בראשיתו של ספר מעשי השליחים (אותו אני מלמדת בסמסטר זה מידי שבוע בסדרת הרצאות בזום, בקורס 260 המפורסם), כתוב:

"עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁוּעַ עָשָׂה וְלִמֵּד מִתְּחִלָּה וְעַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִלְקַח לַמָּרוֹם... וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאָה אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 4 כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּחֶבְרָתָם..." (מעשי השליחים א', 3 - 4)


לפי הכתוב, ישוע אחרי תחייתו, הופיע בפני תלמידיו, דיבר איתם והיה בחברתם. למ הכוונה ב"הָיָה בְּחֶבְרָתָם"?

במהדורת דעליטש, הַיְּשָׁנָה וְהָאַרְכָאִית בְּסִגְנוֹנָהּ, יש תרגום שונה למילים "הָיָה בְּחֶבְרָתָם". במקום זאת כתוב: "וּבְאָכְלוֹ עִמָּהֶם". הנה:

3 "וַאֲשֶׁר גַּם־הִתְיַצֵּב לָהֶם בְּאֹתוֹת רַבּוֹת אַחֲרֵי עֻנּוֹתוֹ וַיֵּרָא אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם וַיְדַבֵּר עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 4 וּבְאָכְלוֹ עִמָּהֶם..."


יש עוד שפות, שבהן יש הבדל בין התרגומים, למשל באנגלית:

And, being assembled together with them (KJV)

להבדיל מ-

while he was eating with them (NIV)

אז מה נכון יותר: "כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּחֶבְרָתָם" או -"וּבְאָכְלוֹ עִמָּהֶם..."?


כמובן שאם הם אכלו יחדיו, אז מן הסתם היו ביחד, בחברותא משותפת אז זה לא משנה איך מנסחים. למה לעשות מזה עניין? ובכן, בספרו Jesus of Nazareth משנת 2011, מפנה בנדיקטוס את תשומת ליבנו לפועל συναλιζόμενος ביוונית (שהיא שפת הכתיבה של הברית החדשה). בתעתיק לטיני: synalizomenos. זהו פועל שמופיע בברית החדשה פעם אחת בלבד. כלומר הוא בכוונת מכוון. אז מה פירושו של הפועל ומדוע הוא דווקא כאן?

הבסיס של הפועל הוא synal , והוא מורכב משתי מילים: syn שפירושו "ביחד" (כמו במילה synagogue, בית כנסת)

והמילה al שפירושה "מֶלַח" (כמו במילה salt). אז התרגום המילולי הוא "להיות מלח ביחד"???

במילון הגדול לשפה היוונית, Liddell & Scott, יש שתי פרשנויות לפועל: 1. להאסף יחדיו

2. לאכול יחדיו וגם: לאכול באותו השולחן.

אם זה התרגום, אז בכל מקרה אין הכוונה שחייבים לאכול מֶלַח, אלא שבאמצעות המילה 'מֶלַח' נוצרה כאן מטאפורה. איך?

אם מקובל היה, כמו בשולחן הבית או בשולחן המסעדה, שאין מִלְחִייָּה אישית לכל סועד אלא מִלְחִייָּה אחת משותפת, אפשר להגדיר את כל אלה שיושבים סביב מִלְחִייָּה אחת כ-חבורה... בעולם העתיק נהגו לאכול ביחד אנשים בעלי קרבה מסוימת: קרבה מִשְׁפַּחְתִּית אוֹ קרבה קוֹלֶגְיָאלִית. כְּמוֹ עובדים בהפקת הצהרים, כמו סְטוּדֶנְטִים האוכלים ביחד בַּמֶּנְזָה, וְכמו אַנְשֵׁי סֶגֶל האוכלים בַּחֲדַר האֹכֶל שֶׁל הַסֶּגֶל. באותם הימים שלאחר תחייתו, ישוע הופיע ודיבר עם התלמידים - הוא גם אכל בחברתם. הוא לא ישב לבד בשולחן הַסֶּגֶל... הוא היה איתם יחדיו.

ויתרה מכך:

בנדיקטוס מפנה אותנו למשמעות העמוקה של מֶלַח במקרא ומפנה את תשומת לבנו במיוחד לשני הפסוקים הבאים:

נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם

בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה', לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ. במדבר יח יט


הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל-יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח. דברי הימים ב יג


אפשר לכתוב רבות על מלח ואזכוריו במקרא בכלל (רצינגר חיבר ספר שלם!), אבל לענייננו כאן אתמקד במה שכתב בהקשר לפרק א של מעשי השליחים. העניין הוא שהשימוש בלחם עם מלח או מלח בלבד בתקופת המקרא הוא ביטוי ליחסי ברית. כשם שלמלח יש שרידות גבוהה (אולי אפילו נצחית), והוא משמר ומונע רקבון, כך "ברית מלח" היא ביטוי ליחסים נצחיים.

בנדיקטוס מציע שלוקאס, מחבר ספר מעשי השליחים, רצה לקשר בין החברותא של ישוע עם השליחים לחברותא של הסעודה האחרונה: ישוע ברך על הלחם (ואפשר שבזק עליו מלח כמנהגנו כיום) והבטיח שיחזור ויהיה שוב ב"מלכות האלהים". בכך הוא מקשר בין שולחן העבר, כשהיו ואכלו יחדיו עם ישוע בעודו בחייו, לשולחן ההווה של הקהילה כנאמר בהמשך: "הֵם הָיוּ שׁוֹקְדִים עַל תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים, עַל הַהִתְחַבְּרוּת, עַל בְּצִיעַת הַלֶּחֶם..." (מעשי השליחים ב 43).

המסר הוא שהקשר בין ישוע ומאמיניו לא נפסק לאחר מותו, וישוע לא נעלם מחייהם. הוא נשאר כשם שהמלח הוא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם.


קבלת פנים של לחם ומלח: הנשיא חיים הרצוג מתקבל אצל השומרונים וכן הנשיא ביידן מתקבל באוקריינה


אגב, בנדיקטוס גם מתחייחס לנקודה שמפרידה בין "וְדִבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים" (בסוף פסוק 3) ל- "כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּחֶבְרָתָם" /"וּבְאָכְלוֹ עִמָּהֶם" (בתחילת פסוק 4). מבחינתו אפשר לבטל את הנקודה...

במקום:

3 וַיֵּרָא אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם וַיְדַבֵּר עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 4 וּבְאָכְלוֹ עִמָּהֶם

צריך להיות רצף:

3 וַיֵּרָא אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם וַיְדַבֵּר עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּבְאָכְלוֹ עִמָּהֶם

זה נשמע משכנע, משום שגם ביוונית אין הגיון להתחיל משפט עם ו' החיבור (καὶ). אבל ההפרדה המלאכותית בין הפסוקים קשורה לסידורם של כתבי הקודש לפרקים ולפסוקים, סידור שנעשה בראשית האלף השני לספירה כדי להקל על הקוראים. זה בהחלט לא היה במקור. ולכן צריך לראות את הפעולות הנ"ל של ישוע ברצף הבא: ישוע הופיע דיבר ואכל בחברתם של התלמידים, כפי שהוא ממשיך באופן מיסטי בכנסייה. נוכחותו זאת נמשכת, לפי אמונתם של הנוצרים, כמו בְּרִית מֶלַח עוֹלָם - לנצח.

אם מעניין אותכם לימוד כזה של הברית החדשה, תוכלו להכנס לאתר שלי ולהרשם לקורס 260 או להשתלמות ביום שישי זה https://saxum.org/he/tourguides/

 


יוסף שהפך לנסיך מצרים, יוסף שהפך לאב- מאמץ של ישוע, ויוסף (רצינגר) שהפך לאפיפיור בנדיקטוס ה-16


האיש שהפך לאפיפיור מספר 265 בתולדות הכנסייה, לא נולד עם השם בנדיקטוס ה-16... הוא נולד עם שם מקראי, יוסף, כשמו של אביו של ישוע, אשר בעצמו נקרא כך על שם יוסף בן יעקב.

בניגוד ליוסף אשר ירד מצריימה עד ליום מותו, ויוסף מנצרת אשר בילה כמה שנים במצריים, יוזף רצינגר לא נדד לעולמות רחוקים ושונים. במידה רבה הוא נשאר ספון בעולם האירופאי והגרמני המוכר לו: אירופה המערבית, הכנסייה הקתולית, מגדל השן האקדמי. כמובן שבתור אפיפיור הוא יצא לכל קצוות תבל, ועל הביקור שלו אצלנו - בסוף הכתבה.

הוא נולד בעיירה על נהר האין בבוואריה, מחוז קתולי ושמרני בדרום גרמניה (על שם העיר 'אין' נקראת העיר 'אינסברוג'. ערים חביבות שוכנות על הנהר, ובאחת מהן ביליתי שלוש פעמים השנה - וואסרבורג, מסיבות מעניינות המיועדות למאמר נפרד). זכרונותיו ממחוז קתולי זה כוללים את העלייה לרגל למקום הקדוש ביותר לפולחן מרים בגרמניה - העיירה אלטוטינג. בקיצור - משפחה קתולית אדוקה, ולכן לא פלא ששני האחים בחרו להקדיש חייהם לכנסייה והוסמכו ככהני דת באותה שנה: 1951.

יוזף, לימים בנדיקטוס, צמח כסטונדט וכמרצה באוניברסיטאות הגרמניות הקלאסיות: לימודי תאולוגיה ופילוסופיה עד קבלת הדוקטוראט בתאולוגיה באוניברסיטת מינכן פרופסורה בפרייזיג והוראה במינכן, מינסטר, טיבינגן ורגנסבורג.

המוניטין שקנה לעצמו כאינטלקטואל ותאולוג מהשורה הראשונה - הביאו לכך שהאפיפיור פאולוס השישי מינה אותו לארכיבישוף של מינכן ופרייזינג -מבלי שהיה קודם לכן בישוף... ולאחר שלושה חודשים, (שנת 1977) הפך אותו לקרדינל. (מקרה דומה היה אצלנו, עם מנויו של פיירבאטיסטה פיצאבלה, נזיר פרנציסקני וכהן דת, ישירות לארכיבישוף, על מנת שיוכל לכהן מיידית כפטריארך הלטיני של ירושלים. אני מחכה ליום שיוכרז כקרדינל, ומקווה שהאפיפיור הנוכחי לא יתמהמה כי אין ראוי ממנו לשרת את הכנסייה העולמית ולא "רק" את ארץ הקודש).



כאשר נקרא יוסף רצינגר לשורות הותיקן, שימש במה שהיה טוב בו: תאולוג. כבר בועידת וותיקן השניה (1963 - 1965, 'מבצע' השנויים הגדול ביותר שערכה הכנסייה לדורותיה) - שימש כיועץ לקרדינל של קלן. בשנת 1981 מונה לראש "הקונגרגציה של דוקטרינת האמונה". ב- 2005 ניהל את טקסי הקבורה של האפיפיור הפולני הפופולרי (שהאריך שנים על כס האפיפיור) - יוחנן פאולוס השני. מיד אח"כ נבחר כאפיפיור ובחר את שמו החדש: בנדיקטוס. מאחר והיו 15 אפיפיורים לפניו שבחרו את אותו השם, הוא נודע כבנדקיטוס ה- 16. זה לכשעצמו עדות נוספת להיותו איש של העולם הכנסייתי הותיק. הוא לא חשב על השם פרנציסקוס, או שם חדש ומרענן מפנתאון הקדושים הנוצריים (אגב, שימו לב שאין אף אפיפיור שקרא לעצמו פטרוס...).

בנדיקטוס לא שאף מעולם להיות שם למעלה בניהול המוסד המורכב והבינלאומי הזה, הוא לא כיוון לכך ולא ראה עצמו ככשיר לענייני אדמינסטרמציה ופוליטיקה. אבל קיבל עליו את הדין: אם זה מה שאלהים רצה - אז יתיישב על כס פטרוס.

לו היה נשאר באקדמיה וממשיך ביכולתו הנדירה להגות ולנסח - היה זוכה לתהילה השמורה לאינטקלקטואלים. אבל יוזף רצינגר נבחר לאפיפיור ובנדיקטוס ה-16 וכאפיפיור יזכרו אותו כנראה - רק בגלל ההתפטרות שלו.




תיוג: האפיפיור הגרמני השמרן

שנות השישים היו שנים סוערות באוניברסיטאות אירופה. מרד הסטודנטים והקריאה למהפכנות מחשבתית ומוסדית גרמה ליוסף רצינגר את ההיפך: הוא גיבש דעות שמרניות כמעט בכל תחום.

אבל בראשיתה של המאה ה-21, המילה שמרנות כבר מזמן הפכה למילת גנאי. האפיפיור שקדם לו, יוחנן פאולוס השני, היה כה פופולרי, עד שרבים טעו וראו בו אפיפיור פרוגרסיבי: מי עוד נפגש עם כה הרבה צעירים, ספורטאים, אמנים ואפילו רקדני ברייקדאנס שהוזמנו לוותיקן? למעשה השמרנות של שניהם הייתה זהה. אבל ליוחנן פאולוס היו שעות במה (בהיותו צעיר שיחק בתאטרון) והיו שעות חשיפה תקשורתית שאי אפשר היה שלא לחבב. האפיפיור הגרמני היה ונותר אנטלקטואל ותאולוג ולא איש של photo-opportunities. גם כשניסה - זה לא "מכר" היטב. ואז הגיע תור חשיפת הסקנדלים: פרשיות פדופיליה בכנסייה, כולל בפנימייה הקתולית המפורסמת ביותר במחוז ילדותו, פרשות כספיות, אמירות שהצטער עליהן בדיעבד (ציטוט כלשהו מימי הביניים על האסלאם) ונסיונות כושלים להחזיר לחיק הכנסייה פורשים

שהיו גם אנטישמיים. הוא ניסה וניסה, והתקשורת לא הצליחה להעביר את מאמציו הכנים לאזן בין עולם מטורלל לכנסייה אידאלית. ואז הגיעה ההתפטרות.


התפטרותו של האפיפיור שהניח תפילין מדי יום


התפטרותו של האפיפיור הייתה לא פחות ממדהימה.

אני אישית נמלאתי הערצה לאיש שההגינות האינטקלטואלית והמוסרית שלו הייתה מוחלטת. הוא ידע שאינו יכול להתמודד עם המשברים בכנסייה. היה לו ברור שהוא לא האיש שיביא מזור, מה גם שבריאותו האישית החלה להתרופף. הוא לא היה תאב כוח ותהילה, ולא נצמד לכסא בכל מחיר. כמה הייתי רוצה שיהווה דוגמה לפוליטיקאים ושאר נושאי תפקידים.

לא קניתי לרגע את תאוריות הקונספירציה שהופרחו לכל עבר. אבל תאוריית קונספירציה אחת, שאפילו אנארכיסטים במערב לא יכלו להמציא - אביא כאן (פרסמתי בפייסבוק שלי למחרת מותו). אז ידעתם שהאפיפיור הניח תפילין? ושהוא התפטר כי הגויים גילו את זה?





אני משתפת כן בחומרים שיש לי מאז שהתפטר ב- 2013. באותה שנה הלכתי לצפות בתופעה מדהימה: בעקבות התפטרותו הבלתי צפווה, הופיעה בשכונות הדתיות ובבתי הכנסת ברחבי הארץ חבורה של "רבנים" וסיפרה את הסיפור הבא: האפיפיור התפטר כאשר נחשף הסוד שלו.

מי חשף? "יהודי שיצא לשמד וחזר בתשובה", "כומר שגילה את אמת היהדות", "אסיר עולם בהולנד שהיה היהודי ששירת את האפיפיור". התבלבלתם? גם אנחנו. צפו בפוסטרים, צפו בקהל של הנשים התמימות שמוציאות כרטיסי אשראי ורושמות הוראת קבע לתרומה, האזינו לסרט (ההקלטה באורך המלא שמורה אצלי).



 


הביקור בארץ הקודש



בנדיקטוס, כאמור, לא הצליח לקנות את לב ההמונים. אפילו ההפך. ואצלנו הוא זכה ליחסי ציבור גרועים במיוחד. הישראלים לא ידעו דבר וחצי דבר על מחויבותו כלפי היהדות ועם ישראל. על כך שהתחייב לבקר אותנו, ובא לביקור בתקופה שהייתה הגרועה ביותר מבחינתו לדעת הקהל העולמית: במאי 2009, כאשר כל העולם החרים את ישראל בגלל המראות ששודרו לעולם מהמלחמה בעזה. יועצים ומדינות קתוליות לחצו עליו לבטל את הביקור אבל הוא, הגרמני, הבטיח - ובא. לדעתי הוא שחק את מעמדו בעיני העולם עוד יותר. באותה שנה, נדחו ביקורים דיפלומטיים רבים למדינת ישראל, אבל הוא הגיע. וסיפור ביקורו בארץ ראוי למאמר נפרד. הוא אשר כתב את הדברים החשובים ביותר על עם ישראל והיהדות בתור התאולוג של קודמו כעת נשא נאומים חשובים על אחריות הכנסייה ועל זוועות השואה. אבל כאן 'חיפשו אותו' ובכל הזדמנות הוזכר שנעשה חבר בהיטלר יוגנד (ב- 1941 כשהיה בן 14, כפי שחייב החוק) ששירת בוורמאכט (מגיוסו לא הייתה לו דרך להתחמק), ובכל רגע נתון מצאו ליקוי בדבריו. את מחויבותו לבוא בשנה הקשה מאד לדיפלומטיה הישראלית ואת דבריו המשמעותיים לא יכלו להכיל. האפיפיור לא כריזמטי נידון ליחסי ציבור גרועים.





 


סיום: מיסת זכרון בכנסיית הקבר לאפיפיור בנדיקטוס ה-16.


השבוע, ביום שלישי, 10-1-2023, נערכה בכנסיית הקבר מיסת זכרון לאפיפיור שהלך לעולמו ונקבר בשבוע שעבר. בתוך אנדרלמוסיה של קירות זמניים, יריעות בד וערימות אבנים (פרוייקט אדיר של ריצוף הכנסייה מחדש) נתגלה מחזה מקסים: בני כל העדות החיות בעיר היו נוכחים. אולי באו לכבד את הקתולים, ואולי באו לכבד את האפיפיור. בדרשה, ציטט הקוסטוס, האב פרנצ'סקו פאטון, את דבריו של בנדיקטוס. דברים יפים וחשובים ביותר הוא אמר בביקורו בירושלים לשוכניה של ארץ זו:

"ירושלים חייבת להיות מקום המלמד אוניברסליות, כבוד לזולת, דיאלוג והבנה הדדית; מקום שבו דעות קדומות, בורות והפחד שמזין אותם, מתגברים על ידי כנות, יושרה וחתירה לשלום".

אמן כן, יהי רצון.



 


529 צפיות2 תגובות

2 Comments


ההומינזם החילוני גורם לי להקיא אפילו שאת כותבת אותו.

תודה לאל שאיני אתיאיסט ופסבדו הומני יותר.

אכן אדם צבעוני. לא כל-כך הרשמתי מדבריך על הקונספירציה של הדתיים

וכמובן לא דילגת את הטיעון האנטישמי הרגיל של כרטיסי אשראי ותרומות

(הרי יש לך את ההקלטות במכשיר וזו ראיה מדעית - בערך כמו כל הוכחה

מדעית שכתב ואמר אי פעם אנטישמי כלשהו ומומחה מטעם עצמו ל"יהדות" ויהודים)

אבל אין ספק שהאיש עורר ענין אצל קהלים שונים משונים -

מוזר שהתפטר "בגלל מצב בריאותי" נשמע כמו טיוח קתולי מובהק. מי יודע?

את האמת לקח אל קברו...

Like

Naama Lindeman
Naama Lindeman
Jan 12, 2023

יסכה תודה רבה! שוב הצלחת לרגש ולתת את הפן ההומאני בדמות שלא תמיד עשו עמה חסד.

Like
bottom of page