
לחיצת יד לבבית: הפטריארך המרוני מלבנון בביקור חד פעמי והיסטורי בישראל. כנסיית הקבר, מאי 2014
צילמה: גלי טיבון
חג שמח לשרבל הקדוש :
שבת 24 ליולי, החג של הקדוש הלבנוני , לפי הלוח הלטיני.
מדי שנה, ביום א' השלישי בחודש יולי - חוגגת הכנסייה המרונית חג לאחד מגדולי בניה – לקדוש שרבל. הכנסייה הקתולית-הלטינית מקדישה לו תאריך קרוב אך שונה - את ה-24 ליולי. בין אם חגגתם עם המרונים או תחגגו עם הלטינים- השם שרבל איננו מוכר באופן מיוחד ובוודאי שלא ליהודי הממוצע. אבל בעולם הנוצרי המקומי - זהו שם "להיט". בעשורים האחרונים, יותר ויותר נוצרים קוראים לילדיהם על שמו של שרבל, הקדוש אשר נולד, חי ומת בארץ הארזים.
בירושלים ובצפון פגשתי לא מעט "שרבלים": שרבל מהכנסייה הסיריאנית בעיר העתיקה, שרבל מכפר ברעם (שגר כיום בג'יש, הלוא היא גוש חלב) ואפילו מוסלמי אחד שנקרא בשם זה. בדורות קודמים השם עדיין לא היה כה פופולרי, אבל ב- 1965 הכריזה הכנסייה הקתולית על שרבל כ- "באטוס" (מבורך), ובגוש חלב נולדו שבעה ילדים ב 1966 שנקראו בשם זה...
מי היה שרבל?
יוסף אנטון מחלוף נולד בשנת 1828 באחד האזורים הגבוהים והיפים ביותר בלבנון: Bekaa Kafra, מקום בו שלג מכסה את הנוף הירוק מדי חורף. הוא מת בחג המולד, שנת 1898, כאשר השלג היה כה גבוה עד שבקושי הצליחו להביאו לקבורה.
יתום מאב בגיל 3, יחד עם ארבעה אחים ואחיות, גדל הילד בבית נוצרי אדוק. אביו החורג היה כהן דת ושניים מדודיו היו נזירים. לא פלא שבעודו נער, בהיותו רועה את צאן המשפחה, התקין איקונה של מרים במערה, והפכה לקפלת תפילה משל עצמו.
בגיל 23 בחר יוסף אנטון 'לעזוב את העולם' ולהקדיש את חייו לנזירות במסדר המרוני הלבנוני LMO = Lebanese Maronite Order ובערבית baladiyah - الرهبنة البلدية . אז החליף את שמו ל-שרבל, על שם המרטיר הנוצרי מהמאה השניה לספירה.
השם שרבל הוא ארמי, כשפתם ההיסטורית של הנוצרים בלבנון (ובסוריה) וזו משמעותו:
שר-בן–אל = המגן, בנו של האל! Son of God the Protector
Char: protector
ben: son
El: God
לאחר שקיבל את רשותו של ראש המנזר בו חי, עבר שרבל לחיות בקפלה נפרדת ואת 23 השנים האחרונות לחייו בילה כנזיר מתבודד. בבדידות ובקדושה, בהסתגרות ובתפילה חי עד יום מותו. המודל לחיי קדושה שעמד לנגד עיניו, היה אנטוניוס הגדול ממצרים, נזיר בן המאות 3- 4. אנטוניוס המצרי היה נזיר מתבודד אשר השפיע על הנזירות העולמית לדורותיה ובמיוחד על הנזירות הלבנונית.
שרבל נודע כעושה ניסים וכמי שמשפיע קדושה וברכה לבני האדם. סיפורי הניסים שלו חצו גבולות ובשנת 1965, החליט האפיפיור פאולוס השישי לקדש אותו לדרגה של מבורך. היו אלה הימים של סוף ועידת הותיקן השניה, ולהקדשה היה פרסום עולמי. עברו עוד 12 שנים ואותו אפיפיור, שנה לפני מותו, החליט להעלות את שרבל לדרגה הגבוהה ביותר: קדוש.
לא עוד קדוש "רגיל" (ואין דבר כזה קדוש רגיל... קדוש מעצם הגדרתו הוא יוצא דופן!) אלא: שרבל הקדוש הוא "אנטוניוס הגדול השני, אנטוניוס הגדול של לבנון"!
שרבל הוא קדוש אהוב במיוחד, כפי שמסתבר מכמות הילדים הנקראים על שמו... בכנסיות ובבתים רבים תמצאו תמונת שלו, פסלים שלו, תפילות המופנות אליו. ביישוב הדרוזי עוספיה, יש קהילה מרונית, והכנסייה במקום מוקדשת לשרבל הקדוש. ביום א' השלישי של יולי (בשבוע שעבר), כמידי שנה, חגגו המרונים את החג באופן מיוחד בעוספייה, עם הבישוף המרוני אשר הגיע במיוחד ממקום מושבו בחיפה.
תמונות של הקדוש, מחזיקי מפתחות, פוסטרים... את אלה תמצאו בדוכני הכנסיות ובקרוב- בדוכנים בהר תבור בחג ההשתנות. שם קניתי את מחזיק המפתחות אשר נתתי מתנה ל... שרבל ידידי. בין אם זה החג לפי הלוח הלטיני (6 באוגוסט) או לפי החג האורתודוכסי (18 באוגוסט) – הדוכנים יציעו מגוון של מזכרות וחפצים, ושרבל יהיה על רבים מהם.
פסל של שרבל בכנסייה מרונית במקסיקו: הסרטים הם מנחות עם בקשות לקדוש.
תמונה נדירה: בתהלוכה בכנסייה אורתודוכסית - הדיאקון (לובש אדום) מצניע למטה בידו את הפסל של שרבל!
מאר מארון, האב הרוחני של הכנסייה המרונית
את השם "מרונים" כולם מכירים. בזכות לבנון, בגלל פרשת בירעם העצובה, בעקבות צבא דרום לבנון... ואולי דווקא בזכות הכנסיות היפות ומקבלות הפנים שיש בארץ: בחיפה, בג'יש, בירושלים ועוד. להיט גדול הוא להאזין ל-'תפילת האדון', התפילה שלימד ישוע, כפי שנאמרת בכנסייה המרונית (וכמובן גם בכנסייה הסיריאנית).
השם "מרונים" נלקח משמו של האב המייסד של הכנסייה: מַר מרון, כלומר מרון הקדוש.
המילה הארמית " מַר", כלומר- אדון, עודנה בשימוש בעברית של ימינו. " מַר לֵוִי " – כלומר האדון לוי...
המילה כאמור איננה עברית אלא ארמית. גם עבור גברת לוי השאלנו אותה בצורתה הארמית: "מָרַת לֵוִי"!
מַר מרון (או מאר מרון) היה נזיר במאה הרביעית שחי חיי קדושה באזור אנטיוכיה שבסוריה ובהרי הטאורוס שבתורכיה. בשל דמותו הכריזמטית זה לתלמידים רבים נחשב למבסס הנצרות באזור בו השפה המדוברת הייתה ארמית. תלמיד שלו הביא את מורשתו ללבנון ומאז הנצרות הלבנונית מזוהה בעיקר עם המורשת המרונית.
בלבנון יש נוצרים רבים מעדות אחרות ובמיוחד מאות אלפי יוונים קתולים, אורתודוכסים וארמנים. השנים הקשות וההיסטוריה העצובה של לבנון הביאה להגירתם של מאות אלפים אל מעבר לימים ולאוקיאנוסים. אחת הקהילות הגדולות ביותר של מרונים בעולם נמצאת בדרום אמריקה!
מלבד מר מרון ושרבל יש ללבנון עוד שלושה קדושים: אל הרדיני/נימאטולה (Nimatullah) והקדושה רפקה בוטרוסיה, בני המאה ה-19 ויוחנה מארון בן מאה השביעית.
הייצוג האומנותי המרשים ביותר שראיתי הוא של מר מרון ברומא:
פסל שיש לבן של הקדוש מעטר את החלק החיצוני של הבזיליקה של סנט פטרוס בוותיקן.
הכתובת בארמית על בגדו , לקוחה ממזמור צ"ב: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה!
הקדוש שרבל והפסל של מאר מרון.
רליקוואריום (מתקן לשמירת שרידי קדושים) בדמות ארז הלבנון ובו שרידים של ארבעת הקדושים הלבנוניים.
פוסטר: הקדושים שרבל, נמוטלה ורפקה בוטרוסייה
לבנון - הירוקה שבארצות המזרח התיכון
אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי (שיר השירים ד' ח')
רציתי לכתוב "לבנון - היפה שבארצות המזרח התיכון" אבל החלטתי שלא להעליב אף אחד. בכל זאת, מי שמסתכל באלבומי תמונות של לבנון, בסרטוני יוטיוב, מאזין לתאורים או זוכר תאורים של אלה שעוד טיילו בה לפני פרוץ המדינה... יודע שמדובר בארץ מרהיבה.
היכן הייתי מתחילה את הסיור? בשרידים הרומיים של ביבלוס או צור? במקדשים של בעל בק או HERMEL? בנהר האורונטס, הליטאני או עמק הקאדישה?
בשביל ישראלים השם 'לבנון' עלול להיות טראומטי. אני עצמי זוכרת שנשלחתי לשבוע בקרית שמונה אי שם בשנות השבעים, ושם טעמתי לראשונה בחיי לילות של קטיושות. עכשיו, כאשר רשמתי בויקיפדיה "לבנון" הנה מה שקפץ:

כמה עצובה היא לבנון היפה. כמה קשה לשמור על אופטימיות כאשר הפוליטיקה, כמו גאות ושפל, עולה ואז נופלת. ימים אלה הם ימים קשים ללבנון. מצבם הכלכלי של "שרבלים" למיניהם – מרונים ולא מרונים, נוצרים ולא נוצרים - קשה מאד ועתידם נראה מסוכן ומדכא. מבלי לדון בסיבות לעלייתו של חיזבאללה ושאר קטסטרופות, דבר אחד ברור: האנשים הטובים והפשוטים תמיד משלמים מחיר, שלא בצדק. אל תשפטו את לבנון בסטנדרט אחד.
יש ויש. את הפער בין הקהילות דימה יהואש בן יהואחז במילים:
"הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר: "תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לְבְנִי לְאִשָּׁה...".
המשך הפסוק הוא התקווה שהחוח יירמס והארז ימשיך את תהילתו (מלכים ב' י"ד).
אמן.
סמינרים באכסניה המרונית ותרופות
שהיתי לאחרונה מספר ימים באכסניית הצליינים הצנועה והמקסימה של המרונים בירושלים, ונקלעתי לשיחה בין הנזירות. הן הכינו רשימה למישהו שיצא לסיבוב קניות בבתי מרקחת. התפלאתי: כמה חבילות של תרופות צריך למנזר מרוני קטן ונחבא אל הכלים בעיר העתיקה? הסתבר שהנזירות אוספות תרופות בשביל הקהילה שלהן בלבנון. הלב נכמר: מתרופות לסכרתיים ועד אקמול – כל אלה במחסור ואנשים סובלים.
אני מארגנת באוגוסט שני סמינרים באכסניה המרונית בעיר העתיקה בירושלים.
מלבד חווית הסמינר הכולל סיורים, הרצאות, זריחות ושקיעות בשמי ירושלים - יהיה בסוף לנזירות עוד כסף ואז - שיקנו כמה תרופות שירצו.
מי שיכול ומעוניין לתרום ולהעביר לי תרופות מסוימות- מוזמן לעשות זאת בתיאום ווטסאפ, 0523278713 - ואני אעביר לנזירות.
פרטים ורישום:
https://www.yiscaharani.com/christianjerusalem סמינר ירושלים הנוצרית
https://www.yiscaharani.com/godsmother סמינר תרדמתה של אם האלוהים
ברכות ותפילות לחג שמח
שרבל הקדוש הוא הראשון מבניה של לבנון אשר קודש, למעט כמובן מאר מארון – מייסד הכנסייה אשר נולד וחי בסוריה. אחת מסגולותיו של שרבל הקדוש, לפי מה שמצאתי בכתובים, היא "להשכין שלום בין נוצרים למוסלמים".
בימים קשים אלה ללבנון, אנו מקווים ומתפללים ששרבל אכן יצליח לעזור למדינה שסועה זאת ותושביה.

ההי יסכה , איזה מאמר מרתק , תודה רבה , אני הייתי רק מוסיף קטע , שבעיניי חשוב, (לא חובה לחשוב כמוני) , על היווצרות הכת המרונית ותולדותיה בתקופה הצלבנית, המקור הטוב בעניין נשאר ספרו המיושן קמעה של יהושע פראוור , תולדות ממלכת הצלבנים , כרך ראשון, עמ' 414. וגם מילת הסבר על היווצרות הכיתות הנוצריות המזרחיות שזה נושא מופלא בעיניי, תודה ודש לאיציק (עין גדי מחכה לכם). נרי