מתי סוף סוף יהיה מותר שוב לכרוע על הברכיים?
בשבוע הבא יחגגו הכנסיות המזרחיות את חג הפנטקוסט, חג ירידת רוח הקודש על המאמינים שהתכנסו בהר ציון, חמישים ימים אחרי תחייתו של ישוע. ספר מעשי השליחים מתאר כיצד זכתה ירושלים, ביום זה, להיות רב לשונית:
וְכֻלָּם נִמְלְאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת כְּפִי שֶׁנָּתְנָה לָהֶם הָרוּחַ לְדַבֵּר.
(מעשי השליחים ב)
בזכות רוח הקודש, יכלו אנשים מן השורה לדבר בכל שפה. רוח הקודש הפכה את הגורם המבדיל - למאחד. שפות עלולות להיות מחסום, ליצור ניכור, לייצר זהות בדלנית, ממש כפי שלמדנו מספר בראשית בהקשר למגדל בבל:
וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם ... הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: ... שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ (בראשית יא)
להבדיל, באירוע פנטקוסט, הייתה זאת יד אלהים (ליתר דיוק: רוח הקודש) שקידשה את הריבוי הלשוני. במקום בבל "עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ" - נבנתה הכנסייה: "כָּל הַמַּאֲמִינִים הָיוּ יַחְדָּיו וּבְכָל אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הָיוּ שֻׁתָּפִים".
לא לחינם נקראת ירושלים "אם כל הכנסיות" - בכל רחבי תבל, וחג הפנטקוסט נקרא "חג הולדת הכנסייה" - העולמית!
לעניין השפה עוד נחזור בהמשך, אך בינתיים צריך להדגיש שרוח הקודש היא המתנה אשר ניתנה לחברה הנוצרית הצעירה: ישוע אינו נמצא בגופו, אבל רוח הקודש מלווה אותה ביום יום.
למחרת חג הפנטקוסט, ביום שני, חוגגים המאמינים המזרחיים את חג רוח הקודש.
קריאת הפרק השני בספר מעשי השליחים, המתאר את אשר התרחש בחסות רוח הקודש - מבהירה מדוע חוגגים חג מיוחד לרוח הקודש. במסורת המזרחית יש חוויה פולחנית ייחודית:
בתפילת הערבית ביום זה (תפילה הנאמרת ביום ראשון בערב, הנחשב כבר חלק מחג רוח הקודש המתרחש ביום שני) - מרשה הכנסייה לחזור להרגל הפולחני הידוע בכנסייה, להשתחוות בכריעה על הברכיים.
במסורת הנוצרית תחייתו של ישוע בפסחא היא שיא. במסורת האורתודוכסית, השיא של הניצחון על המוות בא לידי ביטוי בגופניות של המאמין, ולכן במשך חמישים ימים כאשר נאמרות תפילות התחייה - אסור לכרוע!
רק ביום של רוח הקודש חוזרת הכנסייה לביטוי הפולחני הידוע של הכריעה ולכן הופכת תפילת הערבית הזו לתפילה מיוחדת הנקראת "תפילת הערבית של הכריעה".
מהיכן מצווים הנוצרים לעשות מחווה גופנית זו של כריעה? יש כמה מקורות למחוות הכריעה אבל באופן הדרמטי ביותר נמצא לכך ביטוי באגרת אל הפיליפים:
"לְמַעַן תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ" (פיליפים ב 10)
ואמנם כך נוהגים המאמינים בכנסייה במהלך התפילות. כעת, לאחר "צום" ארוך (הימנעות) מכריעה - חוזרת הכנסייה האורתודוכסית ללוח השנה הרגיל, וחוזרת גם אל המחווה הגופנית המזוהה כל כך עם הבעת אמונה וענווה.
כל הקהילה כורעת בזמן הקראתן של תפילות מיוחדות לאירוע זה, וכך גם הכהן הראשי אשר באופן חריג, כורע על ברכיו בזמן הקראת התפילה.
929 פרקים בתנ"ך, 260 פרקים בברית החדשה.
בשנים האחרונות קבלתי כמה וכמה פניות לקיים קורס ארוך, יסודי, לקריאה לימודית של כל פרקי הברית החדשה. החברים שלי, יהודים וגם נוצרים הגיבו בפקפוק. בינתיים זה התבשל והתבשל - וכעת מבחינתי התבשיל מוכן... אני שמחה לבשר על הזדמנות חדשה, למידה שיטתית של כל פרקי הברית החדשה הכוללת טווח גדול של נושאים, הגיגים, הקשרים תרבותיים, היבטים אמנותיים ועוד. אז הינה הבשורה החדשה שלי, פתיחת הקורס של קריאה לימודית של הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בַּזּוּם - כל 260 הפרקים... https://www.yiscaharani.com/book-online בקורס זה נלמד כיצד לקרוא את סיפורי הברית החדשה דרך משקפיים שונים:
משקפי ההיסטוריה, משקפי הפילולוגיה, משקפי התאולוגיה, משקפי הגאוגרפיה הקדושה (וגם משקפי הטיול בארץ הקודש). קורס זה יימשך זמן רב... מי יודע... שנה לפחות ואף יותר, ובו נקרא את כל הברית החדשה! מדי שעור נעבור על פרק או שניים ולעיתים אפילו שלושה. מספר הפרקים שנלמד בשעור יהיה תלוי במורכבות הטקסט, החשיבות של התכנים למאזינים וכמובן גם באורכו של כל פרק. לדוגמה, הפרק הארוך ביותר בברית החדשה הוא הפרק הראשון באוונגליון לוקאס, עם 80 פסוקים. לעומתו, הפרק הקצר ביותר שהוא פרק 15 בספר ההתגלות, עם 8 פסוקים בלבד.
אתן דוגמה לקריאה לימודית: אמנם לא נקרא את הטקסט המקורי ביוונית, אבל פה ושם אבקש להבהיר שהמקור מאיר דברים שלא ניתן לראותם כאשר קוראים את התרגום העברי. הנה דוגמה יפה: השם מרים בברית החדשה הוא MARIA. למה נפלה המ' הסופית? אינני יודעת, אבל זו העובדה. הנה דוגמה מסוף אוונגליון יוחנן:
בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנוֹת בֹּקֶר בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל הַקֶּבֶר... 11 וּמִרְיָם עָמְדָה בּוֹכִיָּה מִחוּץ לַקֶּבֶר. ... 16 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "מִרְיָם!" (יוחנן כ 10 - 16)
הקריאה ביוונית של הפסוק הראשון מוסרת לנו את השם מרים כך (מסומן באדום):
Τῇ δὲ μιᾷ τῶν σαββάτων Μαρία ἡ Μαγδαληνὴ
קל לראות שהשם מסתיים באות אלפא = A. כך גם בפסוק הבא:
11 Μαρία δὲ εἱστήκει πρὸς τῷ μνημείῳ
אבל לא כך כאשר ישוע פונה אליה:
λέγει αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς· Μαρίαμ
בפסוק האחרון, ובעיקר בכתבי היד המוקדמים, ניכר השוני: מרים נקראת בשמה המקורי, המקראי, זה שבסופו מ' סופית. Μαρίαμ , מרים. לא מריה.
האם יש כאן "הקלטה" של האופן שהַשֵּׁם נֶהֶגָה בימים ההם לפני שנשמטה המ' הסופית? האם בכוונה השאיר האוונגליסט את הצליל הקדום, דווקא כאשר ישוע מדבר וקרא לה בשמה?
ישנם פרקים קלים יותר, מובנים, וגם מפורסמים (ראו בפסקה הבאה, לגבי יוחנן המטביל). אך לא פחות מכך, ישנם פרקים קשים ומאתגרים. הנה למשל בשבוע הבא, בשעה שהאורתודוכסים יכרעו על ברכיהם בחג רוח הקודש, יקראו הקתולים את הפסוקים הבאים:
שֶׁכֵּן אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דּוֹחֶקֶת בָּנוּ, בְּהַכִּירֵנוּ שֶׁאֶחָד מֵת בְּעַד הַכֹּל, לָכֵן הַכֹּל מֵתוּ. ...
עַל כֵּן מֵעַתָּה אֵין אָנוּ מַכִּירִים אִישׁ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית; וְגַם אִם הִכַּרְנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית, הֲרֵי כָּעֵת אֵינֶנּוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ עוֹד בְּאֹפֶן כָּזֶה. (האיגרת השנייה אל הקורינתיים ה 14-17).
נדמה לי שמעטים מבין הקוראים של הבלוג שלי נתקלו במשפטים הנ"ל, ועוד פחות מהם מבינים את פשר הכתוב. האם יש למאמינים ראות עמוקה יותר מרְאוּת אֱנוֹשִׁית?? גם לי מחכה עבודה גדולה בפיצוח הטקסטים... אנסה ראות למדנית... לפיכך יקרה שבמהלך השנה אזמין אורחים - נוצרים ויהודים - להשתתף איתי בהעברת השעורים ובפיצוח הטקסטים. בינהם כהני דת מלומדים ביותר. יהיה מעניין.
בכל טרימסטר יתקיימו 24 שעורים: שני שעורים מדי שבוע
וההקלטות תהיינה זמינות לתקופת הטרימסטר.
טרימסטר ראשון: יולי – ספטמבר (מתי – מרקוס), טרימסטר שני: נובמבר – ינואר (לוקאס – יוחנן), טרימסטר שלישי: פברואר - אפריל (מעשי השליחים ותחילת האיגרת אל הרומים).
* הקורס ייפתח ברביעי ביולי
* הקורס יתקיים פעמיים בשבוע: בימי ראשון וחמישי בערב, בשעות 20:00 עד 21:30.
* כל שעור יהיה של שעה וחצי: שעה ורבע יוקדשו להרצאתי על הפרק והיתר לשאלות ולדיון בתוכן הנלמד.
אירוע מיוחד לחג הולדתו של יוחנן המטביל ב 24 ביוני 2021
ישנם פרקים מפורסמים וקלים יותר להבנה בברית החדשה. אלו לרוב הפרקים הסיפוריים, בהם יש תאורים ואירועים סביב דמויות מפורסמות. כך בשבוע הבא, יקראו בכנסיות המערביות את סיפור הולדתו של יוחנן המטביל:
"עַתָּה מָלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וְהִיא יָלְדָה בֵּן" (לוקאס א 57).
זהו אירוע אחד בשרשרת הסיפורים שמספר לוקאס בראשית האוונגליון שלו. כבר כתבתי על הנושא בעבר (לקריאה לחץ כאן ).
אבל בטקסט יש גם מסרים מורכבים יותר מאשר עוד סיפור מולד, וישנם גם רמזים. למשל הברכה הפורצת מפיו של האב, זכריה:
אָז נִתְמַלֵּא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִבָּא לֵאמֹר:
"בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּקַד אֶת עַמּוֹ וּפְדוּת שָׁלַח לוֹ (לוקאס א 57 - 58).
ברור שרוח הקודש, זו שגורמת לאנשים לדבר בשפות שונות ולפעול בהתאמה לרצון אלוהים, מכריזה שליוחנן תפקיד בפְּדוּת של עם ישראל ובתפיסה הנוצרית - בפְּדוּת של האנושות כולה. פירוש המילה פְּדוּת הוא - גאולה, הצלה, שחרור. הטקסט נכתב אמנם ביוונית, אולם לוקאס ידוע בכך שנשען באופן חזק על העברית ועל המקרא.
בפרק הבא, לוקאס מספר על אישה בשם חנה, הנמצאת במקדש, ומחכה לימות הגאולה.
גַּם אִשָּׁה נְבִיאָה הָיְתָה שָׁם, חַנָּה ... וְהִיא אַלְמָנָה בַּת שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים וְלֹא עָזְבָה אֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּעָבְדָהּ אֶת אֱלֹהִים בְּצוֹם וְתַחֲנוּנִים יוֹמָם וָלַיְלָה. 38 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאָה וְהוֹדְתָה לֵאלֹהִים וְדִבְּרָה עַל הַיֶּלֶד בְּאָזְנֵי כָּל הַמְחַכִּים לַגְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלַיִם.
ידועה לנו חיבתו של לוקאס לציין מספרים וגילאים. אך האם יש למספרים הללו משמעויות נסתרות? גילה של חנה הוא מופלג במונחים של העת העתיקה: היא בת 84. הנה הצעה: בעברית סופרים על פי אותיות הא"ב, ולפיכך חנה היא בת פ"ד שנים. בגילה היא מצביעה על כך שהציפייה לפְּדוּת התגשמה. לא חייבים לקבל את ההצעה, אולם סוג כזה של קריאה מעשיר את האפשרויות של הבנת טקטס שנכתב לפני אלפיים שנים, בקרב עם שחיכה, בכל מחיר, לגאולה, להצלה, לשחרור. יוחנן בהקשר זה הוא הסנונית שבישרה את בוא האביב...
מזה מספר שנים מתקיימת יוזמה מיוחדת של שיתוף פעולה בין הנזירים הפרנציסקנים בעין כרם וועד תושבי עין כרם, והיא מפגש של יהודים ונוצרים (וכל מי שמתעניין) בכנסייה בה נולד יוחנן על פי המסורת, עם הרצאות מגוונות הקשורות בנושא. גם השנה, ביום הולדתו של יוחנן המטביל, אהיה שם על מנת להאזין להרצאות מרתקות ולהעביר הרצאה בנושא של פרקטיקות טהרה וטבילה בדתות אחרות. הפרטים כאן:
https://www.yiscaharani.com/calendar
מרתון כנסיית הקבר
באמצע חודש יולי חוגגת הכנסייה הקתולית אירוע מהעבר הרחוק: כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים. ב 15 לחודש יולי מדי שנה, מתקיימת מיסה מיוחדת המציינת את האירוע. אירוע שאין להמעיט בו: הוא שינה את פני ההיסטוריה ובאשר לכנסיית הקבר - שינה את פניה לעד.
בהקשר לשבוע זה, יזמתי מרתון של שבוע סיורים בכנסיית הקבר.
במהלך השבוע אעביר 7 סיורים של שלוש שעות כל אחד. הסיורים יהיו ממוקדים בהבנת הכנסייה - היסטורית, אמנותית ופולחנית. מאחר ולכנסייה המורכבת וההיסטורית הזו יש כל כך הרבה להציע, יתקיימו שלושה סוגי סיורים: סיור בדגש ארמני, סיור בדגש קתולי וסיור בדגש אורתודוכסי. בכל הסיורים תתאפשר הזדמנות חריגה ומיוחדת להיכנס לחללים סגורים ובלתי נגישים ביום יום.
להרשמה דרך האתר שלי: https://www.yiscaharani.com/sepulcher
* הסיור האחרון, ב 15 ליולי, הומאז' למורי הדרך הוותיקים - אלה שמדריכים מעל ל - 30 שנים!
ועוד הזמנה אחרונה, לקינוח... ליום עיון מרתק על היחס של יהודים בישראל לנצרות ולנוצרים.
אני אדבר על "השתאות לצד דמוניזציה - בורות הישראלים ביחס לנצרות"
הנה ההזמנה:
להתראות!
מנסה להרשם לסיורים בכנסיית הקבר ואינו מצליח. כתוב ליצור קשר לבעלי האתר. מקווה שאצליח. ממש לא רוצה לפםפס. אנא עזרה בבקשה. תודה!