חיפוש

"לא קדושה לשלוש הדתות" – מאת יסכה הרני. תגובה לכתבתו של ארנון סגל

שלום ארנון

לא זכור לי שהכרנו. מצאתי את שמי בכתבתך על קדושת ירושלים במקור ראשון.

חבל שלא העברתי לי את הכתבה טרם פרסומה, כיון שמסקנתך שגויה ומטעה.

מאחר וצוטטתי בכתבה כבעלת סמכות בנושא נצרות אבקש להבהיר:

קדושה היא מציאות ותודעה גם יחד, וכמו חוויות נוספות – היא תלוית תרבות והקשרים. הקדושה של הר הבית אינה הקדושה של שבת, וגם אינה הקדושה של מעמד הקידושין.

ניקח למשל את חווית האהבה: גם אהבה היא מציאות ותודעה גם יחד, ובהחלט תלוית תרבות והקשרים.  אם נגדיר את הקשר בין איש ואישתו כ"אהבה" , ונטען שיש רק משמעות לאהבה בהקשר זה, הרי שביטלנו את מושג האהבה בין הורה לילד, אהבת מולדת וכיו"ב.

לעניין הכתבה, גזירה שווה: הקדושה של הארץ ליהודים נושאת מטען והקשר מסוג אחד, ואילו הקדושה של הארץ לנוצרים נושאת הקשר אחר. הקדושה של הארץ ליהודים נושאת מבט קיומי, של  עבר הנושא עיניו לעתיד ואלו הקדושה של הארץ לנוצרים נושאת מבט לעבר פלאי, רגע ומקום מכוננים של שנוי פני העולם ע"פ אמונתם.

מאחר והנוצרים הם אלה שהמציאו את הביטוי "ארץ הקודש" (TERRA SANCTA ) , ביטוי שאין לו תקדים עברי יהודי– כיצד אם כן נטען שהארץ אינה קדושה עבורם?   הקדושה שלהם אינה קוראת ומתגעגעת לחיים נוצריים על אדמת הארץ, אבל קוראת לחיים נוצריים ברחבי העולם על בסיס המופת של מה שהתרחש בארץ זאת. זוהי קדושה אחרת.

האמירה "ארץ הקודש אינה קדושה לנוצרים" כמוה כטענה "אהבה קיימת רק בין איש לאשתו, ועל כן אין הורה אוהב את ילדיו". כמו סוג נוסף של אהבה, אין לטעון שאהבה קיימת רק לפי מודל אחד.  קל וחומר חווית הקדושה.


85 צפיות