מגדלנה, נשים ומגדר בברית החדשה. ובנוסף - הזמנה לשלוש השתלמויות מרתקות

ביום שלישי יתקיים בפעם השנייה סמינר " ללכת על המים" במגדלא. כבר כתבתי על מגדלא כמה פעמים וכעת בעודי מכינה את ההרצאה על נשים ומגדר בברית החדשה - אני מוצאת שמרים המגדלית היא הדמות המרגשת ביותר אותי.

מבחינת הטקסט, וברמה המילולית ביותר (לא דְּרָשׁ הַדְּבָרִים) - היא הנוגעת ללב, האמיתית, רוחנית וגם בשר ודם, נחושה ועצמאית.

על סיפוריה ומעלותיה- אתן את מלוא תשומת הלב.

יחד עם זאת, היא לכשעצמה אינה יכולה להסביר את היחס לנשים ואת האופן שבו נשים נתפסו בעת העתיקה. כאחרות - הייתה גם היא קרבן לתפיסות הגבריות שבקשו לסרס את ייחודה.

Anthony Frederick Augustus Sandys 1829-1904

אבל לפני הכל - ולפני שיהיה מאוחר מדי - הנה ההזמנות:

ערב פתוח בזום, לקראת קורס ההתמחות באנגלית למורי דרך [הקורס באוקטובר 14 - 29], יתקיים ביום ראשון הבא, 13.9.20

ההרצאות בערב הפתוח:

1. הגרסאות היהודיות של משל השומרוני הטוב /

Jewish versions for the parable of the Good Samaritan - Yisca Harani, Course director

2. מבט השוואתי על התנ"ך היהודי והמקרא הנוצרי /

Tanakh and Christian Bible - a comparative look at the canon - Rev. Dr. David Neuhaus SJ

לחצו כאן לטופס הרשמה

---

דת ודיפלומטיה - השתלמות למורי דרך (בזום): יסכה הרני

בהשתתפות:

המשנה לשגריר הותיקן -  Msgr. George Panamthundil

וראשת אגף הדתות במשרד החוץ - גב' שרון רגב

הדיפלומטיה הרוסית: הישגיה בארץ הקודש בתקופת הצאר, בתקופת הקומוניזם ובימינו.

דיפלומטיה קתולית: מקומן ומעורבותן של הממלכות הקתוליות מאירופה בארץ הקודש ובראשן צרפת, "מגינתם הרשמית של הקתולים במרחב".

התנ"ך והחרב: השפעתה ופעילותה של בריטניה האנגליקנית על הנוצרים המקומיים ועל היהודים.

סגן שגריר הוותיקן בישראל: הדיפלומטיה ומשימותיה בותיקן

ראשת מחלקת דתות במשרד החוץ: לקראת שלושים שנים של הסכם ההכרה ההדדי בין הוותיקן ומדינת ישראל

לחצו כאן לטופס הרשמה

---

סמינר ללכת על המים ספטמבר 8 - 10

שני חדרים התפנו למחר והספונטנים מוזמנים לקפוץ על ההזדמנות -

רישום דרך ההזמנות של מגדלא 04-6209900

בהשתתפות:

דר' יאיר פורסטנברג-יהדות האב אימון קלי-סגן מנהל מגדלא יסכה הרני-מנהלת הסמינר האב סולנה-מייסד מגדלא

---

מרים מהעיירה מגדל - האישה ללא קרובי משפחה

השם מרים, אשר התגלגל אל היהדות עוד מימיה במצרים, היה לאחד השמות הנפוצים והאהובים בימי הבית השני (ועד ימינו). בברית החדשה יש לפחות ארבע נשים הנושאות שם זה. איך נדע מי היא מרים האחת ומי היא מרים האחרת?

לרוב נדע מי הדמות על פי שיוכה לדמות גברית כלשהיא:

"הבת של" (חַנָּה בַּת פְּנוּאֵל מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר - לוקאס ב),

"האם של" (וּמִרְיָם אֵם יוֹסֵי - מרקוס טו)

"אחות של" (ותקח מרים הנביאה אחות אהרן - שמות טו)

ובעיקר - "אשת...."

(מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה - יוחנן יט. יוֹחָנָה, אֵשֶׁת כּוּזָא - לוקאס ח)

כאשר אין לה גבר, אפשר שהאישה תקרא על שם מקום הולדתה, כגון מרים המצרית

(וראו את הכתבה האחרונה של חנה בנדקובסקי העוסקת בדמותה: https://www.facebook.com/jcjcr.org/posts/5209691832404324 )

האם העובדה שמרים נקראת "המגדלית" מעידה על כך שלא הייתה נשואה? חסרת ילדים? האם שְׁמָהּ מעיד על נחיתותה (במבט של הסוציולוגיה של העת העתיקה)?

מלבד הקשר שלה למגדל, אין למרים שום נקודת ייחוס, מלבד היותה מוצמדת לקבוצת נשים "אשר כלכלו את ישוע מנכסיהן". אפשר לכל הפחות "להתנחם" בכך שלפחות הפרוטה הייתה מצויה בכיסה. לא צריך להיות אשת הון, אבל מספיק שהיה לה משהו בכיס כדי שתזכה להימנות ברשימת הפטרוניות של המורה הגדול (לוקאס פרק ח').

שבעת השדים של מרים

מעבר לזיהויה כ-"בת העיירה מגדל", מופיע תאור נוסף למרים, אשר חוזר על עצמו כמה פעמים בברית החדשה:

מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֲשֶׁר מִמֶּנָּה גֵּרֵשׁ שִׁבְעָה שֵׁדִים

(מרקוס טז', לוקאס ח').

יש אנשים הזוכים להיות מוכי גורל פעמיים: גם מכה בהם המחלה, וגם זהותם מוגדרת על פי המחלה: "המצורע", "הגיבן", "העיוור" וכיו"ב. וכך, מרים אחוזת הַשֵּׁדִים, נרפאה בזכות ישוע, אלא שמאז הוצמד לה הכינוי:

"זו שנרפאה מִשֵּׁדִים"... ככה זה כשהעבר רודף אחריך.

ובכל זאת - מה הכוונה ב- "נרפאה משבעה שֵׁדִים"? מה קורה לאדם שיש בו שבעה שֵׁדִים ?

הפסיפס בקפלת מרים המגדלית, דוק אין אלטום, מגדלא

---

השדים של התקופה

כאשר בודקים את כל כתבי הברית החדשה, מגלים שיש עשרות אזכורים לשֵּׁדִים: לעיתים שֵׁד בודד, לעיתים קבוצת שֵּׁדִים. בכל פעם שמוזכר שֵׁד בהקשר לדמות זכרית - יש תאור של המצוקה:

* אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אֲחוּז שֵׁד וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם. (מתי יג 22)

* מֻכֵּה יָרֵחַ ...לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הוּא נוֹפֵל לָאֵשׁ וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת לַמַּיִם. (מתי יז 18)

* נִתֵּק אֶת הָאֲזִקִּים וְקָרַע אֶת הַכְּבָלִים וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ. תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים הָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים. (מרקוס ה 4 - 5)

מקריאות נוספות בברית החדשה, עולה שאין עוררין על הפרקטיקה של גירוש שֵּׁדִים, כאילו מדובר בבעיה ובטיפול שגרתיים. השאלה של הסביבה היא 'רק' אם פעולת הגירוש נעשית בעזרת כוחות לגיטימיים או בלתי לגיטימיים:

"וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ: בַּעַל־זְבוּל בּוֹ וּבְעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים." (מרקוס ג).

בכל מקרה, ישוע ציפה מתלמידיו שיערכו גירושי שֵּׁדִים בעודו בחייו:

"לְאַחַר שֶׁכִּנֵּס אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְנָתַן לָהֶם כֹּחַ וְסַמְכוּת עַל כָּל הַשֵּׁדִים" (לוקאס ט) וכן ביקש שיעשו לאחר מותו: "וְאֵלֶּה הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר יִלָּווּ אֶל הַמַּאֲמִינִים: יְגָרְשׁוּ שֵׁדִים בִּשְׁמִי" (מרקוס טז).

באופן מפתיע, ציווה שתלמידיו לא יתנגדו למגרשי שֵּׁדִים אחרים: "'רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ שֶׁאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ.' אָמַר יֵשׁוּעַ: "אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת". (מרקוס ט)

אז נניח שלהיות אחוזי - שֵׁד זו מצוקה רווחת, אבל למרים היו שבעה שֵּׁדִים! זו סיטואציה קיצונית ודרמטית: מתקפה של שבעה שֵּׁדִים נשמעת כעניין קטלני. אבל מה רואים בעיניים? מהם הסיפטומים? האם מרים הייתה, כמו בתאורים הנ"ל - עיוורת? אילמת? אפילפטית הנופלת לאש ולמים? צועקת ופוצעת את עצמה? הברית החדשה לא מספרת כיצד הַשֵּׁדִים משבשים את גופן, נפשן והתנהגותן של הנשים. אנחנו נשארים עם הדמיונות. רק דבר אחד ברור, שאין חסינות מפני התקפות מסיביות של רוחות ושֵּׁדִים המבקשים למצוא בית בגוף אדם:

"הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ, וּכְשֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת הִיא אוֹמֶרֶת, 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ'. 25 הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר. 26 אָז הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם. (לוקאס יא)

פחד אלוהים! רוחות ככה סתם תוקפות הלך תמים?

הנה גם ספרות חז"ל מזהירה מפני שדים ורוחות:

אל תצא יחידי בלילה – דתניא: לא יצא יחידי בלילה, לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות (לא לצאת בלילות רביעי ושבת), מפני שאַגְרַת בת מַחְלַת היא (שדה מסוכנת במיוחד), ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין, וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו. (בבלי פסחים קיב ע"ב)

אז מה הסימפטומים של מתקפת שבע רוחות רעות בגופה של מרים? - כאמור אין תאורים בברית החדשה

ועל כן האילוסטרציות, פרי מכחולן ופרי דמיונם של הציירים:

מרים נראת חשופת גוף, חושנית, אבל פניה מביעות חרטה ואשמה. בהרצאה על הדמונים של מרים המגדלית (במגדלא בסמינר הקרוב), אציע הסבר למהלך הדמוניזציה של דמותה. האחראים לייצוג שכזה ולמוניטין המפוקפק של מרים - לא היו הדמונים, היו אלה הגברים...

במאה העשרים, עם גילויים של טקסטים עתיקים בהם מופיעה מרים המגדלית כדמות דומיננטית, מנהיגותית, שהייתה בעלת קרבה רוחנית גבוהה לישוע - נדמה היה שייעשה תיקון לדמותה. ואמנם בעשרות השנים האחרונות זוכה מרים לביוגרפיות חדשות. אלא שרובם נכתבו, לצערי הרב, ע"י גברים שלא הצליחו להתגבר על יצרם, ומחקו את אישיותה פעם נוספת - בכך שהפכו אותה לבת זוג, לאשת איש (דן בראון ושות').

למזלנו יש גם ביוגרפיות אחרות - ואלו תהיינה בהרצאתי:

"נשים ומגדר בנצרות: הדרה או האדרה? -

המקרה של מרים המגדלית".

מכל הדמויות להלן, ברור מי הכי מתאימה מבחינתי לדמותה...

---