top of page

הבלוג של יסכה הרני

חיפוש

נשים שנמחקו מהתנ"ך. קריאה רעננה המדובבת דמויות שלא ידעתי שיש להן מה להגיד...

יש נשים מההיסטוריה של כתבי הקודש שהייתי רוצה לשוחח עמן ...

כמובן שיש בי סקרנות לשוחח עם מרים המגדלית, (למה את מתכוונת כשאת אומרת "נרפאתי מ-7 שדים"?),לתשאל את מרים אמו של ישוע (איך הייתה הלידה שלו? איך הוא היה בתור ילד?), אבל כעת הסקרנות מציפה אותי באשר לנשים שעד היום לא חשבתי שיש להן מה להגיד לי.

הרעיון שאפשר להאיר זווית מושתקת של אישה מטקסט קלאסי הדהים אותי לראשונה כאשר למדתי את השיר "אמו" של חיים גורי. "אמו" היא כמובן אם סיסרא. והיא הייתה לי למושג, לארכיטיפוס - ממש כפי שכיוון המשורר...

הרעיון לדובב דמויות מושתקות בא ונעלם, לא חיפשתי ולכן גם לא מצאתי דרך אליהן. עכשיו, עם הספר "גלויות – נשים שנמחקו מהתנ"ך" של שלי אשכולי, אני מהרהרת בתכנים שנמחקו, ברגשות שהושתקו ובאפשרויות שהוחנקו. אני לומדת איך לקרוא מעט ולהבין יותר. כעת אני מקווה שאצליח לדובב אותן מתוך הטקסט.


השקת הספר החדש "גלויות - נשים שנמחקו מהתנ"ך" תתקיים השבוע, ביום רביעי 12-5-21 בשעה 20:00. בחרנו להתמקד בנשים עם קשר לחג מתן תורה/חג הביכורים.

שלי אשכולי תדבר על ציפורה, אשת משה רבנו- המנהיגה שכמעט הייתה: איזה תורה הייתה מורידה ציפורה, אילו הצטרפה למשה בהר סיני.

אני אדבר על אזכורים של נשים מהמקרא בברית החדשה ובמיוחד הנשים במגילת רות בהקשרן הנוצרי.



בהרצאות נדבר על

 

מלכת שבא

באחד מפרקי הספר מצאתי אותה. מלכת שבא. דמות חיובית. עשירה, סקרנית ומתוחכמת. דמות ססגונית, ה'מתפרצת' לארמון המלוכה בחינניות ובדרמטיות, עד שאין פלא שטובי היוצרים נכבשים בקסמה. הנדל מלווה את הפמליה שלה לארמון ביצירתו הנהדרת והמוכרת. תמיד כיף להאזין לה (לחצו כאן).


 


למלכת שבא יש חכמה מסוגים שונים:


חכמת הפילוסופים: היא באה לדרוש בחכמתו של שלמה

חכמת המדינאים: היא באה לטפח קשרי מסחר וברית מדינית

ובפרק אודותיה בספרה של שלי אשכולי, אנו קוראים על חכמה נוספת שהמלכה ניחנה בה: חכמת ההתבוננות והסקת המסקנות. משפט אחד מסוים ידגים זאת, אבל אתחיל ראשית בדבריה של מלכת שבא עם היכנסה למפגש המלכותי:


וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ. ז וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי: הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל-הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. ח אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹומְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁומְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ. ט יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּיסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. (מלכים א פרק י)

האם יש לחשוד במלכת שבא, שבדומה לאורחים בחצר המלכות, היא מרבה במלל חנפני? (לא אשכח כיצד התגלגלתי למסיבת דיפלומטים בביתו של שגריר הולנד לפני שנים רבות. דיפלומט צעיר ושאפתני שהוצב בשגרירות, הרים את הכוס והכביר מילים על איכות החיים בישראל ובתל אביב בפרט. התרשמתי מהטון, מהביטחון ומהנסיון הרב שהפגין, ושאלתי בתמימות – ממתי הוא מוצב בארץ. הוא הסמיק במקצת כאשר ענה: "שלשום הגעתי"!... )


לדברי מחברת הספר:

"דבריה של מלכת שבא שונים מהשבחים שהרעיפו על המלך אינספור האנשים שביקרו בארמון לפניה... עוד מחמאה, פחות מחמאה, כולם רהב ריק מתוכן באוזניו של המלך".

דבריה של המלכה היו בעקבות ההתבוננות שלה, התבוננות המעידה על תבונה:

ד וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה. ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם, וּמַשְׁקָיו, וְעֹולָתוֹ, אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה; וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ.

"אם לא היינו יודעים אחרת", קורצת שלי אשכולי, "עוד היינו עלולים לחשוב שמדובר בכתבת רכילות. המלכה בוחנת את הריהוט המיובא, סוקרת את מסדר המשרתים, ממשמשת את הווילונות, טועמת מהקינוחים, ובסופו של יום- וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. נשענת לאחור ומתעלפת מרוב יופי."

אשכולי מוסיפה:

"בקריאה פשטנית, התיאור אכן דומה למגזין המסקר איזו שמלה לבשה סלבריטאית באירוע זה או אחר, ומה הגישו לאכול. אבל מלכת שבא אינה נערת אינסטגרם..."


לדוגמה, הנה קריאה דקדקנית של כמה מילים, לגבי האופן בו סוקרת המלכה את חצר המלך, ושופטת את אופן תפקודו של המלך דרך התמקדות בפרטי פרטים:


וַתֵּרֶא ...

וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו

וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם


מדוע מצוין שמלכת שבא מתבוננת במלבושי המשרתים??? או ליתר דיוק: מה רואה מלכת שבא מעבר למלבושים של המשרתים?

ההתבוננות במדי המשרתים, ההולמים את מעמדם ואת תפקידם הייחודי (כגון מגפי רכיבה לנער אורוות, מצנפת ראש לשף וסרבל לעובד תחזוקה), מלמדת על "התאמה תעסוקתית" לדברי אשכולי. היא רואה את המדים הספיציפיים לכל מעמד ומבינה שבמקום הזהלא שולפים עובד מטבח להשלים שעות בשמירה, ולא מקפיצים גנן לניהול טקסי ארמון.

"שלמה המלך מציב כל אדם במקום שיוציא ממנו את המיטב ויצעיד את המדינה קדימה".

לולא אבחנה את הניהול המדוקדק של הארמון והממלכה דרך המלבושים - לא הייתה המלכה בוחרת לציין נושא כה 'נמוך' בדברי ההלל שהשמיעה במעמד קבלת הפנים .

אשכולי מצטטת בהקשר זה את דברי רד"ק:

"ומלבושי כל משרת - כפי הראוי לעשות לעבודה שהיה עובד."


בקיצור: המלכה יודעת לזהות פרטים, כאשר אלה מעידים על התפקוד הכללי ועל מפקד העל. אישה חכמה. נהניתי לערוך היכרות מחודשת עם מלכת שבא דרך הספר. תמיד ידעתי שיש לה מוניטין טוב, אבל לא ירדתי לרזולוציות כאלה.


 

בברית החדשה מוזכרת מלכת שבא בחטף, ללא ציון המקום "שבא" אשר ממנו באה. היא מופיעה כדמות מופת, מחפשת חכמה ואמת ומביישת בכך את אותם בני דורו של ישוע אשר אינם נעתרים לחכמתו הגדולה מחכמת שלמה:

הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא. אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ... 31 מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה מִקְּצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה כָּאן! (לוקאס 11: 29 – 31).

מעניין שהמתרגם לעברית בחר לתרגם "מלכת תימן" את המילים במקור היווני βασίλισσα νότου, שפירושו "מלכת הדרום", כמו במהדורות הלועזיות: The queen of the south.

אמנם משמעותה המקורית של המילה "תימן" היא - דרום. אבל אני בוחרת להיצמד לזיהוי המלכה עם ארץ תימן וסיבותי עמי...

אשכולי מסבירה בפתח הפרק שבעבר הרחוק תימן, חצי האי ערב ואתיופיה היו שטחים של ישות מדינית אחת. אז אין צורך כרגע לריב, האם המלכה הייתה ממוצא אתיופי או תימניה...

כך או כך זהו טקסט מעולה לחיזוק אלה בחברה שאינם "פריווליגיים":

החכמה והסטטוס המלכותי מצויים בידי

1.אישה (!) 2. שחורה 3. מ"קצה העולם" .

(ואולי תיוגים אלה לדמות סיפורית זו הם בכוונת מכוון?)

מסורות אתיופיות מהמאה השישית, מייחסות את ההשפעות היהודיות לביקורה של מלכת שבא אצל המלך שלמה. אשכולי מציינת את אזכוריה של מלכת שבא האתיופית באפוס הלאומי האתיופי החשוב "תהילת המלכים" ('כברה נגסת', ספר שנערך במאה ה-14, ואשר זמין בעברית בזכות המתרגם המוכשר רן הכהן). לפי מסורת זו, נשאה מלכת שבא לא רק אוצרות חכמה וחומר, אלא גם את הDNA המלכותי: צאצא של שלמה ברחמה.

.



יש הרבה מאד להוסיף על מלכת שבא באפוס האתיופי, אבל זה לא עניינו של הספר שלפנינו, ואף אני לא ארחיב כאן.

אבל את האיקונה האתיופית הזאת אסור לפספס...


באיקונה כאן תמצאו את שרשור האירועים, ללא מבוכה או התנצלות:


1. הגעת המלכה

2. המשתה לכבוד האורחת

3. חדר המיטות














 

אמנים אירופאיים בחרו להדגיש את היותה שחורת עור, אך היו גם היו ש"ויתרו" על הגוון המזרחי, כגון האמן בקתדרלה בברן (שוויץ), שנתן לשלמה ולמלכת שבא גוון זהה.






מלכת שבא התימניה

אם התלבטתם לגבי מוצאה של המלכה - מעתה לא תהיינה לכם תהיות...


לפניכם סדרת בולים מתימן (!!!), בולים המתארים את הביקור של המלכת, המוצגת כמי שהגיעה מתימן.

את סדרת הבולים רכשתי/השגתי לפני מספר שנים בזכות הבולאי יעקב וידאס (תודתי נתונה לו עד היום), והיא ממוסגרת ותלויה בביתי:


נדודיה של השיירה עמוסת המתנות (בהלוך או בחזור? אינני יודעת)


המלכה בצד ימין. המלך ופמלייתו קדים לה


לא ברור מתי, אבל המלכה עברה לבגדים של רקדנית בטן...


שיאה של סדרת הבולים, בעיני, היא הביקור של מלכת שבא, עומדת לצד הגמל, ב... כותל המערבי!!

הנקרא כאן :"קיר שלמה"


 

בת יפתח, הגר, אשת לוט, בעלת האוב, עתליה ועוד...

כל אלה "מתראיינות" בספר של שלי אשכול. לכל דמות יש פרק בספר. לכל אחת הזדמנות לומר דברים שלא נאמרו בקול

ביום רביעי הקרוב, 12-5-21 בשעה 20:00 בהשקת הספר -

שלי אשכולי 'תדובב' את ציפורה. המנהיגה שכמעט הייתה.

איזה תורה הייתה מורידה ציפורה, אילו הצטרפה למשה בהר סיני?

אני אדבר על נשות המקרא שנכנסו לברית החדשה, ובראשן רות – לכבוד שבועות.

יהיה מעניין!

אפשר להירשם לערב השקת הספר באתר שלי כאן או באתר של שלי אשכולי כאן. כל הנרשמים יקבלו מייל עם הזימון להרצאה בזום. להתראות!

1,298 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page