הכינרת מאד שקטה. כמו במקומות רבים בארץ, אנשים ממעטים לבלות וקבוצות מועטות יחסית יוצאות לטייל.
ישנם אנשים הרוצים לצאת קצת: להתנתק, להתאוורר, לנשום.
הגעתי בעצמי למְלוֹן הַצַּלְיָנִים, הפִּילְגֶרְהַאוּס בְּטַבְּחָה, שעל שפת הכינרת, לשני לילות, לפני שבוע בנסיבות מאד מסוימות.
הייתי לבד בכל המלון (מלבד המנהל, אשתו והשומר...)
השקט והיופי כבשו אותי מחדש. דווקא בגלל המצב, השקט והיופי חדרו לנשמה בצורה אחרת.
החלטתי לעשות מעשה, פניתי למנהל הפילגרהאוס, והוא הסכים להצעה שלי: לפתוח ולהפעיל את המקום במיוחד - אם אביא עמי קבוצה של לפחות עשרה חדרים. אל תדאג, אמרתי. יהיו עשרים. אנשים רוצים להתנתק ולנשום. משהו לנשמה.
פילגרהאוס טבחה - אחד המקומות השלווים והקסומים שישנם סביב הכינרת.
ביום שהגעתי לכינרת - הייתה זריחה רבת הוד והים סער. אחר כך הופיעה שַׁרְקִיָּה (רוח מזרחית). בלילה ירד גשם, ולמחרת -טפטוף.
נוכחתי שוב שלכינרת יש קסם בכל מצב.
עכשיו אני חיה רוב הזמן בעוטף עזה, מה הביא אותי להיות בטבחה??
בשבילי- אם לנשום - אז רק בחקלאות. יותר מחודשיים שאני עובדת ביישובים של עוטף עזה. ואם לעבוד בחקלאות- אז רק באופן הבא: מנואלי, מונוטוני, מדיטטיבי. בלי דיבורים. אני רואה רק ברוקולי, שומר, חסה, כרוב, אבוקדו, הדרים (וזאת רק רשימה חלקית).
שני עניינים בלבד הוציאו אותי מהעוטף:
1. לירושלים - המשך הפעילות למען נוצרים וחופש דת בירושלים (בעיקר ענייני הרובע הארמני, ועל כך בפוסט נפרד )
2. לכינרת - לקראת חג המולד. למה לשם? כדי להודות באופן אישי ועמוק לאנשי הדת הנוצרים, שהם הבעלים הנוצריים של מלון צליינים אחר, מלון מגדלה.
על מה להודות? על כך שלקחו החלטה, ובחרו לפתוח את המלון המיועד לצליינים, ולארח מפונים מהצפון. לא מובן מאליו. וגם לא מובן מאליו שנרקמה בין המפונים היהודים לאנשי הכמורה הנוצרים מערכת יחסים מרגשת.
מימין: חולקים סופגניות: האב חואן (האב ג'והן) ודינה, המתנדבת היהודיה הכי מסורה שיש.
במרכז: האב חואן מצחקק עם פעוט של משפחת מפונים בחדר האוכל. משמאל : ילדי הקיבוץ בקבלת שבת בלובי המלון
שאלתי את עצמי איך להודות להם, למארחים, על כך שנותנים למפונים מחסה בעת סערה.
ואז בא הרעיון: בחרתי לייצר מטריות מיוחדות למלון. מטריות שעליהן, מלבד הסמל של מגדלה, יופיע מסר.
וזה הכיתוב על המטריות,
באנגלית -
מגדלה: מחסה בעת סערה.
ובעברית:
לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר (ישעיהו ד-ו).
עיצבתי, הזמנתי, נסעתי לאסוף מהמפעל, קבעתי עם האב חואן יום ושעה ועליתי צפונה לכינרת.
ההתרגשות הייתה הדדית:
מחזיק את הקופסא ובה 20 המטריות: האב חואן (האב ג'והן), המייסד והמנהל של מלון מגדלה. איש עם לב ענק. איש של תפילה ושל מעש. מחזיק מטריה פתוחה: האב איימון קלי, המדריך האולטימטיבי למקום ולרוח המקום.
כשהגעתי מהדרום לצפון, ולאחר המפגש ומסירת המטריות, הסתבר שהחדרים במגדלה מלאים במפונים, ואין חדר שניתן להישאר ללילה.
ביקשתי עזרה מחברי, ד"ר גאורג, מנהל הפילגרהאוס בטבחה, וכך הגעתי למקום ללילה. ואז ביקשתי עוד לילה...
בשקט וביופי של המקום הייתה עוד מן נחמה. וכך נולדה התכנית וההצעה לבוא לשני לילות ושלושה ימים של הרצאות וטיולים בצפון מערב הכינרת. למעוניינים להתנתק, לנשום, להתאוור.
להיות בסמיכות לבית אבל בפלנטה אחרת. אתם מוזמנים.
קובץ להורדה:
תכנית סמינר סמינר על ים הגליל יסכה הרני בפילגרהאוס טבחה 11-13 ינואר
.pdf
הורידו את PDF • 387KB