התיירים חוזרים... בעוד מספר שבועות נשוב לראות אוטובוסים, מדריכים, מסעדות, אתרים ומלונות מתמלאים (בהדרגה, אבל בטוח). האכסניות הנוצריות בהן ערכתי לא מעט סמינרים בתקופת הקורונה, כבר הודיעו לי ש"זה נגמר" ומתחילה שוב הכנסת אורחים לצליינים ולא למקומיים... אז לפחות למקום אחד אגיע בסוף החודש עם סמינר, רגע לפני שנסגרת ההזדמנות:
אני עומדת לעשות שבת בהר הסְקַנְדָּל - עם רַבָּה ועם בישוף, עם יהודים ועם נוצרים.
סְקַנְדָּל ? לא. אבל בהחלט סמינר על הר הסְקַנְדָּל.
רישום לסמינר:
https://www.yiscaharani.com/skandal
על פסגתו הדרומית של הר הזיתים ובמיקום מרהיב, נמצא Maison d'Abraham - בית אברהם. מה שהחל כמנזר בנדיקטיני בראשית המאה העשרים הפך לבית הארחה של ארגון עולמי קתולי המנוהל ע"י צרפתים (Secours Catholique - Caritas) בעזרתן של נזירות דומיניקניות. חדרי האכסניה צנועים ביותר, כיאה לצליינים, אך המקום מרהיב ורחב ידיים. ארמון, אבל למי שאינו מחפש פינוקים. ביום ובלילה - המראות מהפנטים.
ולמה נקרא המקום היפה-פה הזה "הר הסְקַנְדָּל "?
בעקבות אחד מהתרגומים של התנ"ך, לחלק זה של הר הזיתים שנקרא 'הר המשחית':
וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית (הר הסקנדל)
אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם
תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ. מלכים ב' כ"ג, יג
על פסגה זו, אשר הייתה אמורה להיות קשורה לפעולה קדושה של טיהור העם ע"י הקרבת פרה אדומה ("וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ, יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה" משנה, פרה, ג - יא), דווקא שם בנה שלמה במות לנשותיו הנכריות. כך הפך הַר הַמִּשְׁחָה להַר הַמַּשְׁחִית. סקנדל.
בשעות אור ובחושך - הישיבה מול הנוף היא מהפנטת.
מילים ספורות על המקום:
במאות 19 - 20 רכש המסדר הבנדיקטיני שטחים בהר הזיתים. החלקה שנרכשה על פסגת ג'בל בטן אל-הווא – הר המשחה, נועדה למסדר בנדיקטיני מיוחד בשם אוליבטנים (מסדר הנזירים באבו גוש).
זה התחיל עם 'יהושע חנקין' הקתולי: הבארון מארי פול אמדה דה־פיילא (1876 – 1925). פילנטרופ קתולי אדוק זה, בנדיקטיני ללא גלימה, ביקר ושהה בארץ מספר פעמים, ב- 1874, ב– 1876, וב-1882, ופעל ללא לאות לקניית אדמות ויישובן.
בשנת 1874, כאשר הגיע לראשונה כבר החל ברכישת אדמות בהר הזיתים (מנזר הנשים הבנדיקטיניות ליד כנסיית העלייה). את הפסגת הדרומית של הרכס (747 מטר "בלבד" לעומת 826 בהר הצופים) רכש עבור הגברים הבנדיקטיניים, אלא שרעידת האדמה של 1927 חיסלה את המנזר ונזירים לא התישבו פה יותר.
השטח עבר לידי שימושה של הכנסייה הסיריאנית קתולית, אשר גם היא עזבה בתורה, אך השאירה חותמה בדמות קיר האפסיס עתיר הדמויות ובו כיתוב גם בלטינית וגם בארמית.
בצד ימין הקיר ששרד מרעידת האדמה שהרסה את המנזר. במרכז ובשמאל האפסיס של הכנסייה הקטנה וציורי קדושים.
ב-1964 הפקיד האפיפיור פאולוס השישי את המקום בידיה של אגודה קתולית צרפתית. האגודה הקימה את "בית אברהם" – אכסניית צליינים הקשורה לאכסניית הצליינים בלורד שבצרפת. מנהל המקום ואשתו הגיעו בשנה האחרונה מצרפת, ומשימתם מעבר לטיפול בצליינות- להפוך את המקום למקום מפגש בין בני הדתות השונות.
לימים נוספה למתחם קבוצה קתולית מיוחדת: "הנאוקטקומנלים" (האגודה המחזיקה את מתחם דומוס גלילי בגליל) בבית הנקרא "בית ממרא". על כל אלה ועל ההיסטוריה המרתקת של ההר מימי המקרא והבית השני ועד ימינו – ארחיב בהרצאות ובסיורים במהלך הסמינר.
בית ממרא שייך לתנועה הקתולית הניאוקטקומנלית
