כַּמָּה פְּעָמִים יֶחֱטָא לִי אָחִי וְאֶסְלַח לוֹ?
הַאִם עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?"
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע פְּעָמִים אֶלָּא עַד שִׁבְעִים וָשֶׁבַע.
(מתי 18:22)
חודש אלול החל, ועימו ימי הסליחות (לפחות לפי מנהג ספרד). הצמד הזה - *חטא וסליחה* - היה שנוא עלי מתמיד:
לגבי המושג "חטא" - מאז ילדותי, בעודי מתפללת (או ליתר דיוק: קוראת בספר התפילות) - הייתי כועסת על ההאשמות הקשות המטילות בי דופי קיצוני ושבגינן אני ראויה לסוגים שונים של מוות אלים.
מעולם לא הייתי מהמתחסדות, אבל גם ידעתי שאינני באמת 'חוטאת'. המילה המתאימה יותר היא: 'נכשלת'. נכשלתי - אשלם מחיר. אבל - הלו! - לא בכזו אלימות!
ומה לגבי המושג "סליחה"?
את המושג הזה שנאתי, כי הוא היה לי למכשול... והנה המשפט המדהים הבא (שיש לו גם מקבילות ביהדות, אבל בברית החדשה הוא מתומצת להפליא בתפילה שנאמרת יום יום):
וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים
גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ. (מתי ו)
המשפט הנ"ל והיכולת לקיימו - לא היו בארסנל שלי ולא בארסנל היכולות שלי.
אני מכינה את הפסוקים באוונגליון מתי בפרק 18, המבקשים שאדם יסלח 77 פעמים...
ותוהה האם ישוע התכוון לכך באופן רטורי או באמת.
ועוד תהייה - האם אגיע לאידאל של הסליחה כדרך חיים.
21 פֶּטְרוּס נִגַּשׁ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, כַּמָּה פְּעָמִים יֶחֱטָא לִי אָחִי וְאֶסְלַח לוֹ?
הַאִם עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?"
22 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע פְּעָמִים אֶלָּא עַד שִׁבְעִים וָשֶׁבַע.
23 עַל כֵּן דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁרָצָה לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן עִם עֲבָדָיו.
וכאן ממשיך משל שסופו הוא מסקנתו: החטא הגדול מכל שעליו עונש קשה הוא העדר הסליחה לזולת.
אֶת כָּל הַחוֹב הַהוּא מָחַלְתִּי לְךָ מִשּׁוּם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי.
33 הַאִם לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ גַּם אַתָּה לְרַחֵם עַל חֲבֵרְךָ הָעֶבֶד כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיךָ?'
34 וּבְכַעֲסוֹ מָסַר אוֹתוֹ אֲדוֹנָיו לַנּוֹגְשִׂים עַד אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב כֻּלּוֹ.
35 כָּכָה גַּם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַעֲשֶׂה לָכֶם אִם לֹא תִּמְחֲלוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל לְבַבְכֶם." (מתי 18)
נדמה לי שיש (באופן פרדוקסלי) פיתוי בלדבר על "חטא שחטאתי", כי כמוני,
עוד כמה אנשים, בעיקר מסתבכים עם "סליחה שלא סלחתי".
וזה מוביל אותי להזמנה הבאה:
יורם ואני חפשנו רעיון למפגש הבא שלנו יחד. עלו רעיונות שונים.
סכמנו שנעסוק ב
סליחה - מחילה - וכפרה בעולם היהודי ובעולם הנוצרי.
יורם סיפר, שבתור ישראלי שלא ממש מכיר את העולם הנוצרי , ואשר ניזון מסרטים, הבין שמושג המחילה הנוצרית מסתכם בכך ש- החוטא מתוודה בפני כהן הדת בכנסייה, מקבל מחילה באופן אוטומטי ויוצא שוב לעולם החטאים. אם זו המציאות - הרי זה נמוך ופרימיטיבי.
סיפרתי ליורם שמשך דורות היו הנוצרים אומרים אותו דבר על היהודים:
"אלה- כל שנה נשבעים, נודרים, מחרפים, ומגדפים וכשמגיע יום הכיפורים,
ובאים לתפילת כל נדרי, הכל נמחק, כולל הנדרים.
אם זו המציאות - הרי זה נמוך ופרימיטיבי.
ליורם ולי ברור שהדברים יותר עמוקים. ואם גם אתם מחפשים את העומק הזה,
אתם מוזמנים לערב לימוד - עיון ותהייה
לכל מי שסומכים על הנסיון שלי בניהול סמינרים בשנת הקורונה (זה יהיה מספר 6!) -
אני ממליצה להרשם לסמינר מגדלא - ללכת על המים...
פרופ' עוזי ליבנר ואני, נדריך סמינר של ארכאולוגיה, דת ואמנות - מהיפים בארץ.
ולמי, שכמו אריק איינשטיין, "אוהב להיות בבית" ... אני ממליצה בחודש אוקטובר להצטרף
לקורס המעולה על נצרות -באנגלית. 16 מרצים וחוקרים מהשורה הראשונה יציגו תפיסות ופרשנויות לישוע, לברית החדשה ולביטויים שונים של הנצרות בארץ הקודש.
זו הפעם ה 14 שאנהל את התכנית המופלאה הזאת, עם דגש גדול במיוחד על יהדותה של הנצרות...
ערב הפתיחה השבוע, ביום שלישי, 17 לאוגוסט 2021- יהיה חינם ובו ההרצאות של
1. שותפי לתכנית הזאת מאז יומה הראשון - האב הישועי דר' דוד נויהאוז (על גאוגרפיה ותאולגיה בנס החזירים)
2. ואני, יסכה הרני (על - שומרונים טובים במקרא, בברית החדשה ובספרות חז"ל).
הנה התכנית וההרשמה לערב
