ייתכן שנמצא סטטוס קוו להמשך קיומה של התערוכה על הסטטוס קוו...

היום, 15.6.19, הגיע פרנצ'סקו פטון – ראש המסדר הפרנציסקני בארץ הקודש למוזיאון תל אביב. משם המשיך לתהלוכה ביפו לציון יום החג של הקדוש אנטוני מפדואה, אשר הוא הפטרון של הפרנציסקנים בארץ הקודש. זה היה בהחלט הרגע האחרון לראות תערוכה יוצאת מן הכלל, אשר כתבתי עליה לפני מספר חודשים, ואשר זכתה למחמאות רבות (כולל ממורי הדרך אשר באו לבדוק מה ניתן לחדש להם בנושא הסטטוס קוו): סטטוס קוו – מבנים של משא ומתן. אפשר לקרוא ולהתרשם דרך הניוזלטר שכתבתי לפני מספר חודשים - בלינק הזה

היייתה לי הרגשה שאם התערוכה לא תקבל חשיפה נוספת – היא פשוט תפורק ותעבור לארכיון של מי-יודע -כמה תערוכות מצוינות שהיו ואינן. האם אפשר למצוא המשך לתערוכה המוגדרת כ-"זמנית"? האם ננסח סטטוס קוו כדי לשמור עליה?... הפטריארך הארמני הגיע, האורתודוכסי לא הגיב להזמנה, ולאחר המתנה סבלנית (היו המון חגים בדרך!) - קבלתי את הטלפון המיוחל מהקוסטודיה לגבי ביקורו של הקוסטוס במוזאון תל אביב לאמנות... מתי בדיוק? היום, יום שבת, חמש שעות לפני סגירת התערוכה... אבל זה היה מספיק כדי ש "שומר ארץ הקודש" מטעם הכנסייה הקתולית (בליווי האח מרקו דובר העברית), יראה, יתעניין, יקשיב וישתכנע שכדאי לתת ביטוי קבוע לפרוייקט מושקע זה. אז זהו, לכך פיללתי, ועל כוס אספרסו איטלקי בקפטריה, באה ההצעה מהקוסטוס עצמו: לפחות להציג את מה שקשור לתצוגת הסטטוס קוו של כנסיית הקבר – במוזיאון של מרכז המידע הפרנציסקני בשער יפו! נותר עכשיו להחזיק אצבעות: אם אמנם יבשילו הכוונות, ההליכים והתנאים, נוכל לראות את המודלים הממוחשבים ואינשאללה את המודל של קונרד שיק בחדר תצוגה אחד.

המודל של קונרד שיק. משמאל לימין: האח מרקו, מנכ"לית המוזיאון טניה כהן עוזיאלי, הקוסטוס פרנצ'סקו פטון, יסכה הרני ושרית גולן

שאפו גדול לטניה כהן – עוזיאלי, האוצרת של התערוכה ומנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות, אשר הגיעה להדריך ולתת הסבריה באיטלקית רומאית... שאפו לקוסטוס שהגיע, ובהצלחה לפרוייקט העצום הבא של החלפת הרצפה של כנסיית הקבר. התערוכה המתבקשת הבאה בנושא תהיה על השנויים שחלו בשנים האחרונות בכנסיית הקבר. אתרום את התמונה של הסרת הלוט מכיפת הכנסייה לאחר החידוש שעברה לקראת חגיגות שנת האלפיים...

הסרת הלוט מכיפת כנסיית הקבר אשר חודשה באופן משמעותי אחרי מאות שנים לקראת יובל שנת 2000

ובהזדמנות זו – חג שמח לאנטוני מפדואה. זה לא דומה לחגיגות בליסבון (משהו משהו!) אבל גם ביפו היה שמח.