"אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה." - לוקאס יט 40
ואני אומרת לכם... שגם אם תדברו - האבנים תזעקנה! האבנים שמהם נבנתה קפלת הלנה בכנסיית הקבר בתקופה הצלבנית, כוסו בקדחת הדקורציה השוטפת את עירנו הקדושה. את החומות מכסים לפרקים במיצגים צבעוניים ובכנסיית הקבר מכסים את הבנייה הצלבנית. קודם עשו זאת האורתודוכסים בכיפת הקתוליקון ועכשיו עשו זאת הארמנים בכיפת הלנה.
תהייה: המסורת הארמנית מהללת את האבן החשופה (כנסיות ארמניות מדברות מהקירות החשופים!) ואינה איקונוגרפית. אז למה??? כדברי ארמני שאת שמו לא אזכיר: "כדי שיהיה אצלנו צבעוני כמו אצל האורתודוכסים"! ידידי, דר' ג'והן טליל, נהג לאמר על פסטיבל האורות בעיר העתיקה: ירושלים היא גברת זקנה שמורחים עליה מקיאז' (איפור). מה נגיד על כיפת הלנה?
אפשר שתגידו ברוכים הבאים לציורי ארבע האוונגליסטים, המלכים אבגר (Abgar) וטרדט (Tiridates) , הבישופים גרגוריוס המאיר וסאהאק וגם המתרגם של הכתב הארמני – מסרופ ((Mesrop Mashtots. אבל מעכשיו, בין אם תשתקו ובין אם תסבירו את הציורים – דעו לכם שהאבנים תזעקנה!