הכנסייה כספינה. המנווט את הספינה מופקד על חיי היושבים בה. (צילום של בית התפילה במגדלה)
הקשר בין חֵרוּת לבְּחִירוֹת
בתוך המילים 'לבחור', 'נבחר', 'בחירה', 'בְּחִירוֹת'- מסתתרת המילה חֵרוּת. הבסיס והמהות של בחירה היא החירות. ללא חֵרוּת אין בְּחִירוֹת. עבור חֵרוּת נלחם האדם מרגע שיצא מרחם אמו. המילים הבלתי נשכחות של אריך פרום - "מנוס מחופש" -מתמצתות את הפרדוקס האנושי: המאבק המתמיד לחירות ואחר כך - הבריחה למסגרות דיקטטוריות... (מנוס מחופש: ניתוח פסיכו-סוציולוגי על מבנה האישיות של האדם המודרני, 1941).
גם אם זה נשמע כך, אינני עוסקת בפוליטיקה עכשווית, אלא בסוגיות של חֵרוּת ובְּחִירוֹת בהקשר של הברית החדשה ומתוך כך גם בהקשר הכללי.
בינתיים אנחנו צריכים להודות על קיומן של בְּחִירוֹת - גם בתוך הטירוף הנוכחי ושגעון הַגִּשּׁוּשִׁים סְבִיב גּוּשִׁים.
כל כך לא מובן מאליו שיש לנו חֵרוּת לבחור! לא היתה זכות כשאת לעם העבדים. ויש גם היום עבדים בעולם, אנשים חסרי חירות לבחור - מכל מיני סוגים. כמה טוב שאיננו נמצאים בצפון קוריאה למשל.
בעניין החֵרוּת שהתברכנו בה: יש חֵרוּת לבחור מנהיגות,
וישנה גם החֵרוּת לאדם לבחור להיות בעצמו מנהיג:
אז מי בכלל בוחר לצאת לקריירה פוליטית?! מי בוחר לדאוג ל-politēs, כלומר לאזרח, או ל-polis , כלומר לעיר? הנה דוגמה מהברית החדשה:
18 כְּשֶׁהָלַךְ לְיַד יָם הַגָּלִיל רָאָה שְׁנֵי אַחִים, אֶת שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פטרוס וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, מַשְׁלִיכִים רֶשֶׁת לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי הָיוּ דַּיָּגִים. 19 אָמַר לָהֶם:
"בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם דַּיָּגֵי אָדָם."
20 מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. (מתי ד)
כבר כתבתי בעבר על עניין הדייגים הללו והשליחות שבחרו (שליחות שהזכירה לי את השליחות לצאת ולהיות מחנכים). https://www.yiscaharani.com/post/magdala
הפעם אני מתרכזת בסוגיית הבְּחִירָה שיש בה הקרבה. להיות מנהיג (שליח) פירושו לוותר מתוך אידאולוגיה על הנוחות והפרנסה. ההיפך מהבחירה להנהיג כדי לזכות בנוחות ובפרנסה.
בכל האוונגליונים כתוב במפורש שהשליחים הראשונים היו דייגים. באוונגליונים של מתי, מרקוס ולוקאס נאמר שעזבו "הכל" והלכו אחרי ישוע. למעשה ביתר הפרקים, אנו שומעים שהם כן ממשיכים לעסוק בדייג, אבל במינון אחר. לא יום יום, כי מדי פעם ישוע "מקפיץ" אותם למסעותיו הממושכים.
הבְּחִירָה של הדייגים לעזוב את סירות הַדַּיִיג למען ישוע והשליחות לבני אדם הייתה בחירה שיש בה הקרבה. דַּיִיג היה עסק משפחתי שעבר מדור לדור והיווה פרנסה בטוחה. יש כסף בעסקי הַדַּיִיג בַּכִּנֶּרֶת, תשאלו טבריינים...
האם בקלות יעזוב הדייג את הסירות, רשתות, דמי חנייה במעגנה, קשרים עם מתקני סירות, שכירים וסוחרים? לא. זה כמו לעזוב משרת הי-טק כדי להיות מורה...
שימו לב למשפט המתאר את ההקרבה שהקריבו יעקב ויוחנן בני זבדי: בעסק שלהם עבד אביהם והיו גם שכירים. זו הייתה זאת במושגים אחרים: "אניית דַּיִיג". בודאי לא דומה לאב ושני ילדיו היוצאים עם חכות, דלי וכמה תולעים לשים כפתיונות על קרסים:
19 הוּא הָלַךְ קְצָת הָלְאָה וְרָאָה אֶת יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו וְהֵם בַּסִּירָה מְתַקְּנִים אֶת הָרְשָׁתוֹת. 20 מִיָּד קָרָא לָהֶם.
הֵם עָזְבוּ אֶת זַבְדַּי אֲבִיהֶם בַּסִּירָה עִם הַשְֹכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. (מרקוס א)
אוונגליון לוקאס מתאר את עזיבת הספינות כעזיבה "מסודרת":
11 לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. (לוקאס ה)
מיסה על שת ים הכינרת. צילום: דנצ'ו ארנון
לעזוב פרנסה ואורח חיים כדי לעבור למשהו "בטוח"? אולי כן, אבל לאו דווקא לטובת משימה כל כך חמקמקה שאין בטחון כלכלי בצידה ("דייגי אדם"? שליחים? מה בדיוק המשימה?).
זו לא הייתה בְּחִירָה בעבודה עם משכורת של חבר כנסת.
מה אומר להיות דואגים, מטיפים ומרפאים לבני אדם?
צריך מידה גדושה של אידאולוגיה ואמונה לעזוב את הכל במטרה לתקן עולם. אפשר כמובן להיות שרלטנים, גנבי דעת ולעשות הרבה כסף מהטעיית אנשים תמימים. דוגמאות לצערי לא חסרות. אבל באשר לשליחים של ישוע- לא נאמר שגבו כסף ולא כתוב שדרשו תמורה. נהפוך הוא: כאשר הקהל עייף, רעב וצמא, הם נדרשים למצוא פתרון לזולת, ולא ההיפך!
35 כְּשֶׁנָּטָה הַיּוֹם לַעֲרֹב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת. 36 שְׁלַח אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וְיִקְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל."
37 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל." (מרקוס ו)
השליחים לא התעשרו, לא זכו לכבוד ולא קבלו לִשְׁכָּהּ עם מזכירה עבור שליחותם. אפילו המאסטר שלהם לא תיגמל אותם: הוא נזף בהם מדי פעם ודרש מהם לעמוד בסטנדרט הגבוה ביותר.
2 שָׁלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים. 3 אָמַר לָהֶם: "אַל תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ, לֹא מַקֵּל וְלֹא תַּרְמִיל, לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת לְאִישׁ. 4 כָּל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו, שָׁם תֵּשְׁבוּ וּמִשָּׁם תֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ. 5 וְכָל אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ מִן הָעִיר הַהִיא (לוקאס ט).
בשבוע הבא, במהלך "השבוע הקדוש", בו משחזרים הנוצרים את כניסתו של ישוע לירושלים ואת ימיו האחרונים עלי אדמות, יחגגו באופן דתי ותיאטרלי את ההוראה שנתן ישוע לתלמידיו: לרחוץ את רגלי האנשים שבשבילם בחרו מלכתחילה לעזוב הכל!
4 (ישוע) קָם מִן הַסְּעוּדָה וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו, לָקַח מַגֶּבֶת וְחָגַר אֶת עַצְמוֹ;
5 אַחַר כָּךְ יָצַק מַיִם בַּקְּעָרָה וְהֵחֵל לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי הַתַּלְמִידִים וּלְנַגְּבָן בַּמַּגֶּבֶת שֶׁהָיָה חָגוּר בָּהּ. ...12 לְאַחַר שֶׁרָחַץ אֶת רַגְלֵיהֶם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, חָזַר וְהֵסֵב אִתָּם. אָמַר לָהֶם:
"יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָשִׂיתִי לָכֶם?
13 אַתֶּם קוֹרְאִים לִי רַבִּי וְאָדוֹן; יָפֶה אַתֶּם עוֹשִׂים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא.
14 לָכֵן אִם אֲנִי, הָאָדוֹן וְהַמּוֹרֶה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלֵיכֶם,
גַּם אַתֶּם חַיָּבִים לִרְחֹץ זֶה אֶת רַגְלֵי זֶה,
15 כִּי מוֹפֵת נָתַתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ גַּם אַתֶּם כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם.
16 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֶבֶד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו וְשָׁלִיחַ אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִשּׁוֹלְחוֹ.
ישוע מבקש מהשליחים לרחוץ "זה את רגלי זה", כלומר את רגלי ה'קולגות', אבל הוא מוסיף: עשו כמו שאני עשיתי, כלומר רחצו את רגלי אלה שקוראים לכם "אדון" או "רב". האדון מתכופף לפני הכפופים לו, הרב מנגב רגלי תלמידיו.
אלף פעמים כבר חזרתי על המשפט הזה:
תיקון עולם יבוא, כאשר אלה שבחרנו בהם, יתכופפו וירחצו את רגלינו. לא כי אני רוצה להתהדר ולהתנשא, אלא כי כך יוכיחו שבחֵרוּת שניתנה להם - בחרו לעזוב הכל (פרנסה ואגו) ובאמונה לתקן עולם.
אני בוחרת לא להיות צינית. מנסה להאמין שיש גם כאלה.
סביר שבחרתם את אלה שנהגו כך ועזבו פרנסה וכבוד אישי כדי לתקן עולם ולשרת את האוכלוסיה.
ולמרות הקושי להזדהות עם הדבר הבא- יש גם דייגים כאלה "בצד השני" - במפלגות שלא בחרתי בם.
יש דייגים ויש דייגים.
אני מקווה שמתוך 120 יש לפחות 12 ראויים.
חג חֵרוּת שמח!
נמשיך ונדבר על "דייגי האדם" / ישוע והשליחים בסמינרים שעל חוף הכינרת. נותרו עוד מקומות ספורים:
לינק לסמינר הלחם והדגים בטבחה 19-21.4 https://katzr.net/c27b7e לינק לסמינר ללכת על המים במגדלא 19-21.5 https://katzr.net/2ef5d9
אני שמחה לשתף בהרצאות הנפלאות שהיו בערב השקת הספר על כנסיית הבשורה
לצפייה בערב השקת הספר : https://www.yiscaharani.com/video-gallery
וגם ביוזמה הנהדרת של שישה מוסדות אקדמיים שנקראת "תקווה ישראלית" (ביוזמת אפרת מצ'יקווה): מכללת אחווה מכללת רופין, שנקר, טכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה ומכון טכנולוגי חולון חברו ביחד ובכל שבוע מפגישים את הסטודנטים ועובדי המוסדות עם קהילות "אחרות" בישראל. שישה מוסדות אקדמיים שאינם פוחדים והזמינו רב לדבר על פסח וחוקרת נצרות לדבר על פסחא!
לצפייה בהרצאה על פסח ופסחא:
(לחץ על התמונה)
